רב פנינים על משלי· רבי משה אלשיך
פרק יד · פסוק ו
הנה לץ יקרא המתבטל מד"ת כמאמר התנא ב' שיושבים ואין ביניהם ד"ת הרי זה מושב לצים באופן שגם החכם אשר קנה חכמה יקרא לץ בהתבטלו ממנה אמר להוכיח את תופש התורה יתרחק מהדברים המביאים אותו להתרחק ממנה פן ישכח תלמודו ואמר הנה בקש לץ חכמה אשר ידע ואין כי שכחה בהתבטלו ממנה שהוא הליצנות עם היות שדעתו רחבה עד שכדי להגיע לגדר נבון היה נקל כי הבטלה מן התורה מביאה לידי שכחה שאצ"ל שלא יקנה בינה כי אם שיאבד החכמה: