ראשון לציון על תענית· רבי חיים בן עטר
פרק א · דף יד ע"ב
גמ' אין אדם חשוב רשאי וכו' אלא א"כ נענה כיהושע כו'. פי' רש"י אין רשאי לבזות עצמו בפני הציבור שאם לא יענה יחרפוהו אא"כ יודעים בו שהוא חשוב כיאושע שא"ל הקב"ה קום לך כו' ובמסכת מגילה פרק הקורא עומד כתב וז"ל אא"כ נענה כלו' אא"כ בטוח במעשיו שהוא נענה בתפלתו. למה זה אתה נופל על פניך אלמא אין לו לעשות ע"כ. פי' לפי' מדא"ל הקב"ה ליאושע למה הוא נופל ש"מ שהנפילה במקום שאינה מועלת אין ראוי לעשותה שאל"כ לא היה לו לומר למה כו' אלא יאמר לו חטא ישראל כו' שהוא דבר הסובב וא"כ מינה נלמוד ג"כ למי שאינו בטוח במעשיו שיענה בנפילתו שאין לו ליפול ודרך זה הוא היפך משמעות הסוגייא ולפי דבריו ביאושע שאימר הש"ס הוא על זה האופן כיאושע שמצינו שא"ל ה' למה כו' לא כיאושע שהיה צדיק ונענה והרמב"ם ז"ל כתב בפ"ו מהל' תפלה וז"ל ואין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן הוא יודע בעצמו שהוא צדיק כיאושע ע"כ. ודרך דמיון יאושע הוא לצדקות ומה שאמר דכתיב ויאמר ה' אל יאושע כו' פי' שמצינו שנענה ולהכי הוא שמתיר לצדיק כמותו שיפול גם הוא אבל זולת זה אפי' לצדיק אין להתיר ותמצא שאמר ר' אלעזר ומייתי לה הש"ס אחר זה וז"ל לא הכל בנפילה ולא הכל בקריעה. הרי דאפי' יאושע גופיה לא נפל כמשה אבל מקרא אחרינא דיאושע מפיק דכל דבטוח בעצמו שיענה רשאי ליפול אי נמי מדקא דייק קרא למה זה אתה נופל על פניך שלא היה לו לומר אלא למה נופל על פניך ואמר אתה למעט כל שאינו דומה לו:
סוף הספר