אור ברסלב
ראשון לציון על תענית פרק א › דף יא ע"ב

ראשון לציון על תענית· רבי חיים בן עטר

פרק א · דף יא ע"ב

דף י ע"ב

גמרא הלכתא מתענין לשעות. כתב הרמב"ם בפ"א מה' תענית וז"ל מתענה אדם שעות והוא שלא יאכל כלום שאר היום כיצד כו' ולא אכל עד חצות וכו' ונמלך להתענות בשעות שנשארו מהיום ה"ז מתענה ומתפלל עננו וכו' וכן אם אכל ושתה ואח"כ התחיל להתענות שאר היום ה"ז תענית ע"כ. וכבר תמה הראב"ד על דבריו והרשב"א וה"ה והעלו דחזר בו הרמב"ם ותיקן אלא אם לא טעם באותו יום ונמלך להתענות ע"כ. ואני תמה מה עול מצאו בדברי הרמב"ם וקודם אבאר כונתו די"ל למה חילק הדבר לב' חלוקות דהול"ל על זה האופן כיצד הרי שהיה טרוד בחפציו כו' ונמלך להתענות בשעות שנשארו או אם כבר אכל ושתה ואח"כ התחיל להתענות שאר היום ה"ז מתענה ואמאי חילק חלוקת ואכל ושתה בפ"ע עוד למה הוצרך לומר ה"ז תענית שעות ולא הספיק בתיבת וכן שאמר בתחלת הדבור אלא ודאי דדעת הרמב"ם היא דאיכא ב' הלכות במתענה לשעות א' הוא שהתענה יום שלם והוא מ"ש בתחלה כיצד הרי שהיה טרוד כו' ולא אכל כו' ונמלך להתענות כו' ואמר שיתענה אותן שעות וגם שיאמר עננו ודין ב' הוא זה שכבר אכל ושתה ואח"כ התחיל להתענות אמר ה"ז תענית שעות אבל אין אומר בו עננו ולזה לא כלל ב' הדינים אלו יחד נתחכם לחלקם להעירך דלא דמו בדינייהו גם טרח לומר הרי זה תענית שעות דזולת זה היינו אומרים דתיבת וכן קאי אכול' מלתא דלעיל ויאמר ג"כ עננו להכי דייק מלתיה כסף נבחר לשון צדיק ואחר שעמדנו על דעת קדוש נחזי אנן מנ"ל הרי שלך לפניך מסוגיין דקאמר תלמודא הלכתא מתענין לשעות ומתפללין תפלת תענית והא מיירי כשהיה טרוד ולא אכל וכו' שהיא חלוקה א' שכתב הרמב"ם ז"ל והראיה מדפריך אביי הא תענית מעלייתא והוצרך לשנויי דאמלך משמע דדוקא בכה"ג דהתענה כוליה יומא הוא דמיירי תלמודא. והלכה שנית שכתב הרמב"ם דאפילו אכל וכו' למדה הרמב"ם מהירושלמי דגרסינן התם בירוש' דנדרים פרק קונם וז"ל מלתיה דר"י אומר מתענין שעות דר"י אמר הריני בתעניתא עד דחסל פירקי עד שנחסל פרשתי מלתיה דר' יונה אמר מתענין שעות רבי יונה הוה בצור שמע כד דמך בריה דר' יוסי אף על גב דאכל גובנה ושתה מיא אסקיה צום כל ההוא יומא עכ"ל. הרי דקאמר תלמודא להדיא דאפי' אכל התענה תענית שעות ולא אשכחן דאיתמר בירושלמי דמתפלל תפלת תענית ומצינן למימר דתלמודא דילן לא פליג עליה דירושלמי בהא דלא קאמר תלמודא דילן דבעינן כוליה יומא אלא להתפלל תפלת תענית ולהכי פסקה הרמב"ם ז"ל בהלכותיו הטהורות דכה"ג הוי תענית שעות וא"ת אם אינו מתפלל תפלת תענית למאי נ"מ קרי ליה תענית שעות הרי לך תלמוד ערוך דקא' לעיל וז"ל מאי קסבר ר"ה סבירא ליה אין מתענין תענית שעות א"ד מתענין לשעות והמתענה לשעות אינו מתפלל תפלת תענית ע"כ הא דקרי ליה תלמודא תענית שעות אפי' אינו מתפלל תענית אלא דפש גבן למיקם עלה דהאי מלתא אי נימא נמי דמצי להתענות לשעות כהך דר"י דמייתי בירוש' ואמרי' דלא אמרו כל תענית שלא שקעה עליו חמה כו' אלא לענין תפלת תענית אבל תענית שעות מיהא הוי והרמב"ם לא הזכיר דין זה והגם דקאמר כהאי גוונא ואח"כ התחיל להתענות שאר היום דמשמע דוקא כל היום אין זה הכרח להכריח שדעתו היא בדיוק כל שאר היום א"נ דייקינן הכי אפשר דדוקא בנדון זה שכבר אכל הוא דבעי' כל שאר היום אבל אם עדיין לא אכל מצי להתענות שעות מהיום וכדר"י ומה שלא הזכירה הרמב"ם סמוך לדון בה מדין אכל ושתה ואח"כ כו' שכתב שהוא תענית שעות דמה לי הא מה לי הא ואדרבא איכא פנים לדון בנדון זה דמתענה קודם ממתענה אחר כך ולמיקם עלה דמלתא נחזי אנן מאי דמתדייק מתלמודא דידן דמדקאמר הש"ס אמלתיה דר"ח דאמר כל תענית שלא שקעה עליו חמה כו' ת"ש דאר"י אהא בתענית עד שאבא לביתי ומשני תלמודא התם לשמוטי נפשיה מבי נשיאה הוא דעביד ע"כ. משמע לכאורה דבכה"ג דר"י לא מקרי תענית שעות כל עיקר דאי תימא דמיקרי תענית שעות אלא שלא יאמר תפלת תענית לישני ליה תלמודא הכי ולפום השתא אמרינן דדוקא קאמר הרמב"ם ז"ל, אלא דכד דייקינן שפיר לאו מלתא היא חדא דמדפריך תלמודא מדר"י אמלתיה דר"ח וטרח לשנויי משמע דאם הוא ר"י קאמר להדיא דלא כר"ח הוה דחי לדר"ח מקמי ר"י וגם לפום כלל דהלכתא לא חיישינן לדר"ח קמי ר"י ומהשתא כיון דאשכחן מימרא דר"י דמינה שמעינן דלא כר"ח דהא התם בההיא דירושלמי ליכא לשנויי לשמוטי נפשיה מבי נשיאה דהתם תלה טעמא בחסלת פירקא ופרשתא ולא משמע דהוי משום בי נשיאה א"ב ר"י הוי דלא כר"ח והגם דלא מייתי ליה תלמודא דילן משום דלא ידע דאי הוה ידע מהך מימרא לא הוה שתיק מלאותובי מינה וא"כ קיימא הלכתא דמתענין לשעות בכהאי גוונא. שוב ראיתי להר"ן בפירקין שכתב לההיא דירושלמי ואמר וז"ל תלמודא דילן לא סבר לה דהא וכו' ולע"ד אין דברי הר"ן נראים מההכרחות שכתבתי דתלמודא לא ידע מההיא דר"י דמייתי בירושלמי דאי הוה ידע הוה פריך מינה וליכא לשנויי משום בי נשיאה היא דעת הרמב"ם. ותו בר מן דין תלמודא דידן נמי דמשני לשמוטי נפשיה כו' ק' לו יהיה דבי נשיאה לאו בני תורה נינהו סוף סוף הו"ל לר"י למיחש להו למיטעי דמתענין לשעות בכה"ג דלאו כהלכתא אלא ודאי דפירוש הסוגיא הכי הוא דלעולם לא שקיל וטרי תלמודא אלא בתענית שעות שמתפלל בהם ענינו ומאי דפריך מר"י דאמר אהא בתענית הוה ס"ד דגם להתפלל תפלת תענית קאמר ומשני דלא קאמר אלא לשמוטי נפשי' כו' פי' ותענית שעות נינהו דבזה הוא נשמט מבי נשיאה כדת וכהלכה אבל לא יתפלל תפלת תענית והך דר"י דירושלמי נמי מתפרשא כה"ג דלא הוה עביד אלא לזרז עצמו שלא להפסיק פרקו או פרשתו ונדר גמור הוי להתענות עד שישלים כו' ומקרי תענית שעות אבל להתפלל תפלת תענית בעינן כל היום ומהשתא הדרן למלתין בדברי הרמב"ם דה"ה דמיקרי תענית שעות אם התענה בתחילת היום ועדיפא הך מהך דכתב אם אכל כו' וסמך למישמעה מינה:

תוכן העניינים

ראשון לציון על תענית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה