ראשון לציון על תענית· רבי חיים בן עטר
פרק א · דף ג ע"ב
גמ' בימות הגשמים לא אמר מוריד הגשם וכו'. כתב הרמב"ם בפ"י מה"ת וז"ל מי שטעה בימות הגשמים ולא אמר מוריד הגשם כו' חוזר לראש כו' מי ששכח שאלה בברכת השנים אם נזכר קודם ש"ת שואל בש"ת כו' ממה שלא התנה באם לא אמר מוריד הגשם אם נזכר קודם ש"ת שואל בש"ת כמו שהתנה אם שכח שאלה מוכח דדעתו היא דאינו אומר בש"ת אלא שאלת הגשם אבל מוריד הגשם חוזר לראש. והגם דהתו' הוכיחו מהירושלמי דקאמר להדיא דה"ה אם שכח מוריד הגשם ונזכר קודם ש"ת מזכירו שם. לדברי הרמב"ם כיון דבבלי פליג אירושלמי בהא לא פסק כירושלמי מההיא דברכות פרק תפלת השחר מוכח להדיא כדעת הרמב"ם דגרסי' התם אמר ר' תנחום אמר רבי אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שאומרה בש"ת ע"כ. הרי להדיא דגבורות גשמים אם טעה אינו אומרה בש"ת והם דברי הרמב"ם וכבר ידעת דפסק הלכתא כבבלי. וגם התוס' בפרק ת"ה דעתם נוטה לדעת הרמב"ם דבבלי פליג אירושל' וכך היא דעת הרי"ף: