ראשון לציון על שולחן ערוך יורה דעה· רבי חיים בן עטר
הלכות מזוזה · סימן רפו
סעיף ה
וכגון שתינוקות מצויין שם טוב שיכסנה. כתב הט"ז דע"י חציצת זכוכית ש"ד מידי דהוה צואה בעששית דמותר לקרות כנגדה כו' ולדבריו ג"כ יהיה מותר להניח ידו על פיו דעדיף טובא מזכוכית ולקרות כנגד הצואה וזה אינו דפשיטא דאסור דרחמנא תלה הדבר בכסוי הצואה דכתיב וכסית את צאתך וכל עוד דלא מכסייא מטנופא ואסור לקרות כנגדה אפי' יניח ידו על פיו או יפרוס בגד על פיו דהא אפסיקא הלכתא כרב חסדא דאסר ועיין בהרמב"ם ז"ל והכא כיון דאיכא זילותא שיהיה שמו של הקב"ה כנגד כו' הגם דמיכסי עכ"ז איכא למיחש אלא דיוקא ע"י כסוי דהוי כמחיצה הוא דשרי אלא דאיכא למיחש לריחא כמה דאמרינן ריח אפילו למעלה מי' טפחים דהוי רשות אחרת דוקא דליכא ריחא אבל אי איכא ריחא לא מהני ולכן טובים השנים מן הא' שיעשה חתיכות זכוכית שמפסיק הריח מלעבור על האותיות ומשום שלא יראו האותיות כנגד הצואה ח"ו לזה יפרוס בגד קטן כנגדה ובזה ליכא למיחש מידי ושומע לי ישכון בטח:
סעיף יד
והוא שיהיה כמקורה ד' על ד'. ונראה דאם היה הקרוי מרוחק מן הפתח שיעור דהוי כלבוד שיצרף עם המקורה עם שאינו מקורה לתשלום ד' אמות והיינו ג"ט נכי רביע והוא הדין אם יהיה הפחות מג' טפחים חלל באמצע הד' אמות הקירוי דמצטרפין לד' אמות וחייב במזוזה ועיין בא"ח הלכות סוכה סי' תרל"ב ס"ב וטעמא דאמור רבנן התם דאין ישינים תחתיו: