ראשון לציון על סוכה· רבי חיים בן עטר
פרק א · דף יב ע"א
מתניתין חבילי קש כו' בגמרא שלנו לא הוזכר שיעור החבילה אלא דבירושלמי אמרו דהוי כ"ה ופסקו הרמב"ם ז"ל בפר"ו מהלכות סוכה ותמה עליו הראב"ד וז"ל בירושלמי מצא אותה ולא ידעתי למה כתבה דאפילו אגד שלש שמיה אגד עכ"ל ולי נראה דאה"נ דמאי דאמרינן אגד שלש שמיה אגד נ"מ אם היה ראש דקל ובו חריות ולקח ג' חריות ואגדם יחד דשמיה אגד אבל בשיעור החבילה לא דברו בתלמודא דידן ומלתא דפשיטא היא דיודה תלמודא דילן לירושלמי דבעי כ"ה וגם הירושלמי יודה דהגם דליכא אלא שלש שרשים באגד אם הענפים כ"ה שמיה אגד והרמב"ם שלא הזכיר דין זה המעמיק בדבריו ימצא הדברים מבוארי' דכיון דכתב שם בהלכה י"א דהאוגד עץ אחד אינו חבילה וכו' דוק מינה דאם אגד שנים פסולים והוא ז"ל אזיל לשיטתיה דפסק דשנים נמי הוה אגד וכמו שהעלינו למעלה והרב המגיד תמה על הרי"ף שלא כתב שיעור האגודה ע"כ. ומסתברא דכיון דלא פירש סובר כל דהוי אגודה ואפילו עשרה או פחות אלא דהא מיהא בעינן דהוי שיעור שנשאת על הכתף כאו' וחבילתו על כתיפו אבל פחות מזה לא חשיבא חבילה והירושלמי שאמר כ"ה מיירי בקנים או בדים דומין לקנים: