ראשון לציון על סוכה· רבי חיים בן עטר
פרק א · דף ח ע"א
גמ' ה"מ בעיגולה אבל בריבועה כו' ע"כ מוכח מהכא דארבע על ארבע דבעינן בסוכה בעי' מרובעות ולא עגולות דאם הית' עגולה צריך שיעור לרבע בתוכה ד' על ד' ומינה אנו למדין אבל הנהו דקתני בברייתא דמייתי הש"ס לעיל דף ג' ע"א דבעינן ד' על ד' צריכין מרובעות דכלום טעמא דבעינן הכא מרובעות הוא משום דבעינן דירת קבע גם כל הנך נמי דקתני בברייתא קאמר הש"ס דבעינן בהו דירת קבע ולכאורה קשה לדברי רמב"ם דכתב בפ"ו מהל' מזוזה וכתבתיו בדף ג' בד"ה בית שאין בו כו' דלא בעי' מרובעות ותגדל הקושיא דרמב"ם גופיה פסקה להא דר' יוחנן וז"ל בפ"ד מהלכות סוכה סוכה עגולה אם יש בהקפה כדי לרבע בה ז' על ז' טפחים אע"פ שאין לה זויות הרי זו כשירה עכ"ל והא מלתא גמרה רמב"ם מהא דר' יוחנן אלא דלא פסק כוותיה דבעי ד' אמות על ד' אמות משום דסלקא לן הלכתא דדירת עראי בעי' אבל לענין דין השיעור קיימא הלכתא דבעי' מרובע ולזה יכולני לומר לעולם דלא בעי' ריבועי ד' אמות על ד' אמות ושאני שיעור ז' טפחים על ז' טפחים דהוי שיעור שיכנס ראשו ורובו ובהכרח דליהוי מרובע ז' אורך כדי שיכנס רובו מוטה לפי שדרכן היו יושבין מסובין ולישב בו מסב רובו הוא שיעור שבעה טפחים וברוחב נמי בעי שבעה הגם דרחבו של אדם הוא פחות משבעה טפחים משום דבעי נמי שולחנו בסוכה ובירוש' אמרו שולחנו טפח לזה צריך שבעה טפחים על שבעה טפחים מרובעות משא"כ ד' אמות על ד' אמות לא בעינן מרובעות ואפילו עגולות אלא דסוף סוף כיון דר"י הצריך מרובעות ולא אשכחן מאן דפליג עליה מנ"ל לרמב"ם למיפסק דלא כוותיה ולמיקם עלה דמלתא אית לן למיקם אמילתיה דר"י הכא דקאמר בעינן ארבע על ד' מרובעות אם דוקא בעגולה הוא דהצריך כדי לרבע בתוכה ד' על ד' אבל אם לא היתה הסוכה עגולה אלא שהיתה ח' אמות על ב' אמות בריבוע אי אמרינן דעכ"פ בעינן מרובעו' או דוקא בעגולה הוא דאמר בעינן שיהיה בה כדי לרבע אבל זאת שמרובעת שפיר דמי ומסתברא דלא אמרה אלא בעגולה משום דבמקום העיגול שהוא יתר על הריבוע אינו נוח לתשמיש וכאלו אינו משא"כ המרובע נוח לתשמיש ואדרבא רוב הדירות ארכן יותר על רחבן וזו היא דעת הרמב"ם ולפ"ז צריכין ליישב דברי רמב"ם מה שכתב בפ"ו מה' מזוזה וז"ל בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה ואם יש בו כדי לרבע ד' אמות על ד' אמות בשוה אע"פ שהוא עגול או בעל ה' זויות ואין צריך לומר אם היה ארכו יתר על רחבו הואיל ויש בו לרבע ד' אמות על ד' אמות חייב במזוזה עכ"ל. הנה ממה שדקדק לומר אם יש בו לרבע ולא אמר אם יש לרבע בו מוכח דלא בעינן שאם היה עגול שיהיה הקף שיהיה שיעור לרבע בתוך ההקף ד' אמות על ד' אמות אלא כל שנצרף כל החלל שבתוך העגול ונעשהו רצועות ויהיה בו כדי שיעור זה שנעשה ממנו ד' אמות על ד' אמות ה"ז חייב במזוזה ולדרך זה קשה מדר' יוחנן לדברי רמב"ם הגם שנפרש בו כמו שפירשנו ומוכרח לומר דכוונת דברי רמב"ם היא דמה דאמר ואם יש בו לרבע דקדק לומר הכי משום חלוקת ואצ"ל אם היה ארכו יותר על רחבו בזה לא בעי' שירבע בו כיון דמרובע הוא אבל לגבי חלוקת היה עגול יצריך רמב"ם לרבע בו ד' אמות על ד' אמות כי היכי דהצריך בשבעה על שבעה דסוכה דכל חלק העיגול לא חזי לדירה ולא חש רמב"ם ז"ל למטעי בדבריו משום דסמך על מה שכתב בפ"ד מהלכות סוכה שדקדק לומר לרבע בה ז' על ז' ודוק ומינה לכל העגול שאינו נכלל בריבועי דלא חזי לדירה ובזה סלקו דברי רמב"ם מכוונים לדברי הש"ס ולמאי דפסקינן בסוכה דז' על ז' כשרה אם עשאה עגולה צריך שיהיה הקיפה א' ושלשים טפחים וחצי לפום מאי דשיער ר' יוחנן וכאוקמתא דאמר רב אסי לרב אשי: