אור ברסלב

ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים

דף ע.

דף סט:

בעי רבא הלכו באברים אחר הרוב ופירש"י בבכור מיבעיא ליה ואף דהלכה כרב הונא וא"כ אף כשיצא מיעוטו אסור להטיל בו מום מ"מ מה שבפנים מותר כמ"ש מהרש"א ואי הוה כילוד אף מה שבפנים אסור או בנפל ומחתך לכלבים דההיא שעתא לא חל עליו כו'. והא דבעי לענין בכור ולא בבהמה שיהא ניתר בשחיטת אמו ביצא חציו ברוב אבר י"ל דאפשר דפשיטא ליה לענין בן פקוע דהוה כילוד דהא לל"ב לעיל למיסר מיעוט אבר שבפני' אף דרוב' דעובר בפנים שדינן מיעוט אבר בתר רוב אבר שבחוץ והכי לענין בכור פשיטא דלא שבקינן רובא דעובר אלא דשאני שחיטה דהוה כשר בשדה ה"ה חציו ברוב אבר מה שבפנים אסור מה שא"כ בכור דבפטר רחם תליא רחמנא וכעין זה כתב בחדושי רשב"א ובי"ד אבאר עוד והא דלא ניחא לאוקמי' בעיא דרבא לענין בן פקועה שיצא ברוב אבר אי הל' כל"ק לעיל או כל"ב ב' משום דידוע ליה דרבא סידר בעייתו אמתני' דכאן לענין בכור וכמ"ש בסמוך:

ע"ש ת"ש יצא רובו הר"ז יקבר מאי רובו אלימא רובו ממש עד השת' לא שמעי' רובו ככולו כתב הרא"ש הל' כרבה דלר"ה טובא אשמעינן יע"ש ויש לראות לרבה נמי דלמא אשמעינן לדיוקא דוקא רובו בב"א הא מחתך ומניח מותר להשליך לכלבים והא דמשני רובא במיעוט אבר וקא משמע לן דלא שבקינן רובא דעובר ולמה לי האי הא השתא קיימינן דאין הולכין באברים ואחר רוב ואפי' חציו במיעוט אבר לא שדינן הא מיעוט דחוץ בתר רוב אבר שבפנים לענין בן פקוע אלא דאמר כן דלא תפשוט לא לאיסור ולא להיתר ואי הוה אמר דאין הולכין בתר רוב אבר ואי הוה בעי:

למפשט דאין הולכין הוה אמר חציו ברוב אבר ולכך משני בחד גוונא ולא פשטי' לא לאיסור ולא להיתר:

כתב התב"ש בי"ד סימן ט"ו בחציו לא הוה כילוד דלא מיבעיא אלא חציו ברוב אבר הא מחצה על מחצה לא הוה כילוד ויש לראות דלמא מדרבנן מחצה נמי הוה כילוד דהוה רוב במחשבת הלב וגזרינן מחצה אטו רובא ורבא מיבעיא ליה מן התורה אי הולכין באברים אחר הרוב שיצא חציו ברוב אבר ועיין:

בתוס' ד"ה כרכתו אחזתו כו' ועוד דהושיט הזרע ידו ע"כ בלא הוציא ידו איירי דאל"כ נטמא במה שבחוץ מה שיש לדקדק בדבריהם יבואר ע"ב במתניתין אי"ה:

תוכן העניינים

ראש יוסף על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה