ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים
דף נט.
מתניתין ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת ר"י אומר סנפיר א' וב' קשקשין איזהו קשקשין כו' לכאורה דר"י מפרש דברי ת"ק כמו ר' יוסי דמפרש הוא ולא פליג את"ק ועיין ברא"ש לקמן ס"ה א' יע"ש אלא דא"כ הך דתוספתא שהביא ב"י בסי' פ"ג דבעינן שלשה אחת תחת לחיו ואחת תחת ראשו ואחת תחת זנבו את"ל דאו או קתני ע"כ ר"י פליג עם ת"ק וזה שמפרש ר"י דבריו איזה קשקשת ואיזהו סנפיר דלת"ק אין חילוק בין יהיה קשקשת סנפיר וסנפיר קשקשת או כמו שהוא האמת משא"כ לר"י דריש ממלת קשקשת שנים שהוא מלה כפולה כמ"ש הר"ן מש"ה הוצרך לפרש איזה קשקשת ואיזה סנפיר כו' גמרא ת"ר כו' בידוע שאין לה שינים למעלה וטהורה וכללא הוא והרי בן גמל כו' אלא ה"ק כל שאין לה שינים בידוע שמפרסת פרסה ובלבד שיכיר בן גמל עיין בת"ח דאכתי לאו כללא הוא דאיכא בן גמל יע"ש ויש ליישב דה"ק ברייתא כל בהמה גדולה שאין לה שינים ימיה וודאי אית לה פרסה וטהורה מיהו להכיר בהם לאו סימן הוא דלמא בן גמל הוא בעודו קטן מש"ה צריך שיכיר בן גמל וכי פריך מבן גמל הוה מצי לתרוצי הכי אלא משום אינך קושית שפן כו' וה"מ לומר דה"ק כל שמעלה גרה ואין לה שינים למעלה בידוע שטהורה דתרתי בעינן אלא דמלת בידוע הגיה דקאי אסימן וגם קושטא קאמר כדר"ח היה מהלך כו' משמע דא"צ אלא שנים: