ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים
דף לט:
בתוספות ד"ה מקום שאין המחשבה פוסלת אלא בשתי עבודות כו' קשה מהנהו טייעי דאמרו כו' ועוד תניא בתוספתא כו' וצריך לומר דדמה מתסר עיין במ"ה ז"ל אבל הפר"ח והב"ח בי"ד סימן ד' פירשו לשיטת התו' בזריקה אם זרק מקצת הדם נאסר כל הדם אף מה שלא זרק ובהקטרה אם הקטיר מקצת לא נאסר השאר ולא חשיב כאן אלא מה שהמחשבה עושה פעולה לאסור השאר ובזריקה מתסר השאר ומדברי התבואת שור בסימן ד' למדתי פירוש אחר דמ"ש וצ"ל לא על פירש"י כתבו כן אלא שהתו' פירשו לעצמם דאם זרק מדם נאסר מיהא הדם שזרק והא דלא חשיב הקטרה דלא מיירי אלא באותן עבודות דשייכים בקדשי' וה"ק אותן ד' עבודות בע"ז אינו אלא שתי' מהן יע"ש אבל לפירש"י ודאי א"א לומר כן דהרי כתב אבל הקטרה לאו עבודה הוא לאפסודי הבהמה והא דם ג"כ הכי הוה והכי הוה ליה לומר דלא מיירי כ"א בד' עבודות דקדשים אבל לפי הב"ח ופר"ח יש ליישב גם שיטת רש"י ז"ל דהקטרה לאו עבודה היא לאפסודי בהמה ר"ל חלב הנשאר משא"כ בזריקה דאם זרק מקצת הדם נאסר כל הדם אף מה שנשאר ושייך שפיר לישנא לאפסודי בהמה:
ודע דאם נאמר דשינוי קודש ושינוי בעלים לא שייכי כ"א משחיטה לזריקה ול להקטרה יש להקשות איך עביד ק"ו ע"ז משינוי השם דאיכא למיפרך מה להנך שכן אין פוסלין אלא על הזריקה דווקא ובע"ז לא כן ולפי מ"ש לעיל י"ל ואין להאריך:
גמרא לא אמרו איסור משום כבודן דרבנן והיתר משום כבודו דר"א אתיא כל"ק דאמרינן לעיל בדלא שמעיני' דחשיב פליגי ות"ק סובר דלא אמרינן סתם מחשב' כותי לע"ז ואי נמי ללישנא בתרא דת"ק סובר אפשר דסתם מחשבת כותי לע"ז מ"מ הא איכא רבנן דסברי דלא אמרי' סתם מחשבת כותי לע"ז בפ"ק דף י"ג ע"א מתני' שחיטת נכרי נבילה ומסיק איסור הנאה לא דלא כר"א דאמר לע"ז הוא: