אור ברסלב

ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים

דף לז:

דף לז.

גמרא ואנא אמינא ומה מחיים חל לאחר מיתה לא כ"ש ופירש"י עיין מ"ש והנה לפירש"י דהק"ו הוא אם טריפה שהוא מחמת קירוב מיתה חל על חלב מתה ממש לא כ"ש משא"כ אי טריפה מיחסרא ליכא ק"ו ופריך אימא נבי' שעשאה גסטרא וע"ז הקשו התוספות ד' קושיות חדא דאכתי הוה ק"ו דמית' אין לך חסרון גדול מזה ומה"ט לא אמר בזבחים ע' א' וצריכא דאי אשמעינן טריפה דמחסרא דמיתה הוה יותר חסרון ועוד הקשו דמאי פריך שעשאה גסטרא אכתי איכא ק"ו אם טריפה קירוב מיתה נבילה לכ"ש וקושיא שלישית אימא דמסוכנת בע"ש וטריפה מחסרא בלאו ונבילה לאחר מיתה בלאו וליכא ק"ו מטרי' דמחסרא וכבר רמזנו בזה לעיל יע"ש וקושיא ד' בזבחים אמרינן להיפך דאי אשמעינן טריפה שיחי' אלמא מחיים איסור חמור הוא וכאן אמר מחיים קיל הוא ועיין בתוספות שם בזבחי' גם יש להקשות דאין עונשין מדין ק"ו ולזה יש לומר כל היכא דאיכא איסורא והק"ו אינו אלא למלקות שפיר עונשין וכבר התבאר זה בחדושינו ח"א יע"ש וגם עתה בחלק שני בכללים כתבנו מזה ומ"מ שאר הקושיות קשה אבל המעיין בחדושי רשב"א ז"ל כאן ואני אוסיף קצת להקל על המעיין א"ש דהכא נמי קאמר אי ס"ד טריפה היינו מסוכנת א"כ למה לי נבילה דחייל ומה קירוב מיתה נבילה לכ"ש דליחול ולילקי שלש א' משום חלב וב' משום טריפה ונבילה וליכא למימר דטריפה אסורה מחיים נבילה נמי אסורה מחיים וכפי' ר"ת גופא כיון דטריפה או מסוכנת אסורה בעשה מיהת א"כ נבילה מתחיל מחיים שקרובה למות ותהיה נבילה. ומה שפירש"י ז"ל ש"מ דטריפה לאו מסוכנת וליכא ק"ו דטריפה מחסרא וכדאמרינן בזבחים ירצה בזה דודאי נבילה אין לך חסרון גדול מזה אלא דטריפ' מחמת חסרון ולא מחמת קירוב מיתה ומסוכנ' נמי שריא א"כ למפרך שכן אסורה מחיים וכדמצריכינן בזבחים שם תאמר בנבילה שלא נמצא שום ואיסור מחיים מחמת נבילה ואף למ"ד טריפה אינה חי' א"ש ופריך מנבילה שעשאה גסטרא דלא חל אסורא במקצת מחיים וכפי' ר"ת גופא לא ידענא איזה הכרח היה לתוספות שרש"י לא יפרש כן כמו לר"ת ועיין מהר"מ ובמהרש"א וא"ש הכל ועיין בפ"ז זבחים ע' ב' בתו' ד"ה ואי כתב ושם פירש"י והצאן קדשי' הגי' ושם פרשתי ול"נ כפי גי' בה"ז שם דלפירש"י א"ש הכל נכון:

בהא דפריך א"כ לכתוב חלב טריפה לא תאכלהו וחלב נבילה יעשה למלאכה והיינו דקשיא ליה למה כללה התורה באיסור לאו תרוייהו נבילה וטריפה ואין להקשות בהיתר יעשה למלאכה למה כלל טריפה כיון דבא לומר שאין מטמא דא"כ היה צ"ל נבילה בפ' פעמים ולכן כללה:

וברש"י ד"ה מתנותיה כו' ויחזקאל כהן הוה עכ"ל יראה לפרש דליכא למימר מבהמה שלא הורמו מתנותי' לא אכל משאר הבשר דמאי רבותי' דיחזקאל דנהי דאין המתנות טובלין דאין הלכה כר' יוחנן לקמן קל"ב ע"ב מ"מ איסורא איכא לכל אדם וכמ"ש התו' קל"א א' ד"ה ה"ג וא"כ אכתי מאי רבותי' דיחזקאל ולכך כתב שהי' כהן ודאי בכהן אף איסורא ליכא שיכול לאכול בלא הרמה שאין טובלין ונהי בשאר אדם אסור עד שיפריש ועיין בפר"ח סימן ס"א ס"ק ט':

תוכן העניינים

ראש יוסף על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה