אור ברסלב

ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים

דף לד:

דף לד.

גמרא אר"ז אר"א אר"י אמר ר' ינאי האוכל שלישי של חולין עט"ק נמי הוה שני לקודש וטעמא דשמיר' דידיה לגבי קודש לאו כלום הוא וחיישינן בשלישי שמא שני הוא או ראשון והאוכלו שני דהלכה כר"י דאוכל ראשון הוה ב' וקשיא לי אמאי לא אקשי ליה ממשנה ז' דתנן השני שבחולין כו' והשלישי פוסל אוכלי קודש בד"א על טהרות קודש ומייתי לקמן ל"ה ב' אלמא אי עט"ק לית בהו טומאה ואף לפי גרסתינו בטהרות השלישי שבתרומה בד"א עט"ק אלמא על טהרות קודש הוה כקודש ודוחק לחלק בין תרומה עצמה לחולין עט"ק דמ"ש ועוד בחגיגה י"ח ב' תנן במתני' יוחנן בן גודגדא היה אוכל על טהרת קודש כל ימיו והיה מטפחתו מדרס לחטאת ודייק שם בגמ' כ' א' לחטאת אין לקודש לא אלמא חולין עט"ק כקודש דמי אלמא למ"ד דכקודש דמי לא הוה טהרה דידיה טומאה אצל קודש דהכי משמע ודאי התם ואין חילוק בין תרומה עט"ק או חולין על ט"ק וכמ"ש והיה נראה לומר דר"י לא מבעיא קאמר וא"כ כיון דרבותא הוא משמע דשניהן שוין לגמרי כמ"ש מהרש"א ברש"י ד"ה אף אני לא אמרתי וסובר ר"י אף עט"ק הוה טומאה אצל הקודש ופסק כר"י. ובזה הוה ניחא דמשני אמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן ומאי קושיא דלמא ר"י דוקא קאמר באילו חולין יש שלישי ולא עט"ק דלאו כקודש דמי ור"ז אר"א סובר דכקודש דמי ופלוגתא הוא תנאי בהכין ומתני' דחומר בקודש סוברת כקודש דמי ובנדה ע"ב ב' סוברת כקודש דמי ואפ"ה סובר דטהרתה טומאה היא אצל הקודש אלא דא"כ קשי' ההיא דלקמן ל"ה ב' והיא משנ' פ"ב דטהרו' מ"ז דמשמע חולין עט"ק כקודש ולא הוה טהרת' טומא' אצל הקודש ומתני' דחגיגה יש ליישב דלא תקשי מינה. ומיהו, בלא"ה א"ש דע"כ לית לי' אף אני לא אמרתי דאל"כ מאי אף אני לא אמרתי דמשמע דליכא לאשכוחי אלא חולין עט"ת הוא דהוה שני לקודש הא אי משכח חולין על טהרת קודש לא הוה שני לקודש ולא כן הוא ע"ש אמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן עכ"ל קשא לי אימא דר"א אר"י נמי שמיע ליה אף אני לא אמרתי ור"י ה"ק לר"א הא דין שלי לא אמרתי אלא בחולין עט"ח דאי עט"ק לית בהו שלישי כלל וכיון שכן שפיר שטהרתה טומאה אצל הקודש ובשלמא אי אמרתי אף בחולין עט"ק והייתי סבור כקודש דמי שפיר היית מקשה משא"כ השתא ור"א אמר ר' יוחנן סובר לאו כקודש אלא כתרומה כי כן סובר ראב"צ בפ"ב דטהרות מ"ח יעו"ש מש"ה אמר דאוכל שלישי של חולין עט"ק הוה שני לקודש כמו אוכל שלישי של תרומה עצמה משא"כ ר"י אמר אי חולין עט"ק כקודש דמי וכמ"ש ויש ליישב קצת:

ראיתי להת"ח שכתב בהא דפריך על טהרת תרומה אין עט"ק לא ואף דר"א סתמא אמר שלישי שלישי ואף בנעט"ק מ"מ הלכה כר"י, דר"א שמותי עכ"ל לא הבנתי דבריו הקדושים דמאי סייעתא מר"א דאמר חולין עט"ק כקודש דמי מ"מ סובר דטהרתה לאו טומאה אצל קודש דאף טהרות תרומה לאו טומאה אצל קודש לדידיה וע"כ כר' יהושע סובר דטהרת תרומה טומאה אצל קודש וה"ה עט"ק ופריך שפיר והא ר"י דוקא עט"ת אמר וכמאן סובר ר' אסי אמר ר' יוחנן ולכן דבריו צריכין עיון:

וברש"י ד"ה לא מיבעיא קאמר כלו' אפילו כהני איכא שלישי עכ"ל משום לכאורה לא מבעי' על שלישי שני וז"א דאדרבה הוה לאשמעינן עט"ק לזה אמר דר"י לא מבעי' אמר כלומר לענין דליהוי החולין נתפסין בקדושה אף עט"ת וזה הוה רבותא ובד"ה נוטלין כדפרישית דמיותר הוא דה"א עט"ת נמי טומאה והבן:

ובד"ה קמ"ל דשלישי מיהא הוה וכי אמר ר"י כו' לענין אכילה מודה דאסור עכ"ל לפי מ"ש בריש השיטה דאיכא למגזר משום תרומה עט"ק דאית בה רביעי ובהדי דאכיל אוכלין שלישים שקיל משקין אלו לתוך פיו ויפסול אותם ולענין חולין או תרומה עט"ק לא אמרינן כקודש דמי לענין שיהא תרומה עצמה או חולין עט"ת טומאה אצל חולין עט"ק יע"ש א"ש בכאן דמש"ה צריך שיהא גופו שלישי וממיל' נפסל הוא מלאכול תרומה דפסול מיקרי לגבי תרומה וכמ"ש לעיל משא"כ בראשון דבשני סגי והכא לא סגי ברביעי כמ"ש מהרש"א כיון דאין בחולין אלו רביעי:

ובתוספות ד"ה אף אני לא אמרתי עד ששאלו ר"א עכ"ל ר"ל דהאי אהדרי' סובר רבב"ח דבחולין שנעט"ת הוא לאחר ששאלו ר"א לר"י השיב לו כן ומ"ש אף שיש קודם שיש בו ג' עיין מהרש"א:

ע"ש גמרא הראשון שבחולין ראיתי להעתיק בכאן משנה גדהו"ז ולבארם בעזה"י:

משנה א' הראשון שבחולין טמא ומטמא והב' פוסל ולא מטמא והג' נאכל בנזיד הדמע:

מ"ב הראשון והב' שבתרומה טמאים ומטמאים והג' פוסל ולא מטמ' והד' נאכל בנזיר הדמע:

מ"ג הא' והב' והג' טמאים ומטמאים והד' פסול ולא מטמ' וה' נאכל כו':

מ"ד הראשון והב' שבחולין מטמ' משקה חולין ופוסל אוכלי תרומה השלישי שבתרומה מטמא משקה קודש ופוסל אוכלי קודש שנעט"ק אבל עט"ת פוסל א' ומטמא שנים ועיין בר"ש וברע"ב ובתי"ט ואני מבאר קצת בעזה"י וראיתי שיש ד' פירושים בהמה:

הפירוש הא' הוא דמיירי בחולין גרידא ותרומה גרידא וקודש גריד' וה"ק הראשון טמא אף בחולין כי עושה שני בחולין ומטמ' תרומה שיהא השני נקר' טמא כי השני עושה שלישי בתרומה והשני פוסל לתרומה ולא שיהא שלישי טמא שאין שלישי עושה ד' בתרומה והשלישי ר"ל אם יש בחולין שלישי שנעט"ת יכול לערב בהן תבלין של תרומה ולאוכלם ואף דנפסל גופו מלאכול בתרומה כיון דליכא כזית בכא"פ אף דחצי שיעור אסור מ"ה כיון דפסול גוי' הוא מדר' לא גזרו כ"א באוכל כשיעור שלם ומתני' תרתי אשמעינן חדא דחולין גרידא טהרתו לאו טומאה אצל תרומה אף דטהרת תרומה טומאה אצל קודש כדמסיק במשנה ד' שנעט"ק אבל עט"ת מטמא שנים ופוסל א' מ"מ חולין נגד תרומה לא הוה טומאה אצל תרומה ולא מספקינן לשני בראשון ולכך השני פוסל ואין מטמא ועוד אשמעינן דאף דנפסל גופו מלאכול בתרומה אפ"ה נאכל בנזיד הדמע דלא כללו חצי שיעור בזה ולפי זה היה יכול להביא סייעת' לעולא ממשנה זו דקתני בנזיד הדמע דווק' דליכ' כזית בכא"פ כדמסיק הנח לנזיד הדמע משמע שסתמו כך הוא ואמאי אף ביותר מכא"פ נמי שרי דאין שלישי עושה רביעי בתרומה אלא ע"כ דנפסל גופו ואסור לאכול יותר מכא"פ והא דלא מייתי סייעת' לעול' איכ' למימר דסתם נזיד הדמע אפשר דאיכ' כזית בכא"פ כמ"ש התוספות ד"ה הנח לנזיד הדמע ומיהו בפסחים דף מ"ד ד"ה והאיכ' כתבו דסתם נזיד הדמע לית ביה כזית בכא"פ והוה להביא סייעת' לעול' מהא והדר אמר הא' והב' שבתרומה גריד' טמאין ומטמאין קודש דשלישי עושה רביעי בקודש והשלישי פוסל את הקודש כו' והרביעי אם הוא תרומה עט"ק שיש בה רביעי נאכל בנזיד הקודש מותר לערב בו שמן של קודש או שאר תבשיל קודש ומיירי ג"כ שאין כזית בכא"פ משל קודש דאל"כ איך נאכל והא האוכל רביעי נעשה גופו ד' ופסול לאכול קודש כפסק הר"מ ז"ל בפי"א ה"י מהל' אה"ט דהאוכל ד' נעש' גופו ד' ופסול מלאכול קודש יע"ש ובהשגותיו ובכ"מ ולקמן אבאר ועיין בפי' הר"ב שם במשנה ד' שפירש והרביעי נאכל בנזיד הקודש כלומר אם יש באותה תרומה רביעי עט"ק נאכל בנזיד הקודש דמשמע עד עתה מיירי בתרומה גריד' וכמ"ש ולא אבין איך יאמר זאת דהא תנן בהדיא אח"כ מ"ו בד"א עט"ק אבל עט"ת מטמא שנים ופוסל א' ופי' הר"ב דאם התרומה לא נעשית עט"ק טהרתה טומאה אצל הקודש כו' א"כ איך אמר דשלישי פוסל ולא מטמא קודש וזה א"א דהא מטמא שנים ופוסל א' ולקיים פירוש הברטנורא ז"ל א"א אם לא בא' מב' פנים או דבסיפא גורס פסול ולא פוסל וה"ק השני טמא ומטמא ולאו דוקא מטמא אלא פוסל ואיידי דרישא נקיט הכי והשלישי פסול ולא מטמא עוד דאין ג' עושה רביעי בתרומה והרביעי אם יש בהן כגון עט"ק נאכל בנזיד הקודש ואשמעינן אף דכמה מעלות עבדי רבנן לקודש יותר מתרומה אפ"ה נאכל בנזיד הקודש דלא כר"מ בפי"א הי"א וי"ב דבקודש אסור אף שהוא פחות מכא"פ יע"ש. או שנאמר דאף הרישא הא' והב' טמא ומטמא והג' פוסל מיירי ג"כ תרומה עט"ק ולשון הר"ב לא יסבול זה מדכתיב והרביעי ואם יש בהן רביעי כגון שנעט"ק משמע דעד השתא בלא נעט"ק איירי ויש לדחוק ולפרש דברי הר"ב והתי"ט במשנה ד' ד"ה והשני שבתרומה מטמא לקודש יע"ש מדכתיב לקודש ולא לתרומה עצמה משמע דרוצה לפרש דלא איירי בעט"ק ומטמא רוצה לומר שיהא טמא לעשות רביעי וזה א"א אם לא לקודש כו' וקשי' כמ"ש דאף הג' יטמ' אף לעשות שנים ולפסול א' ואי איירי כולה עט"ק נוכל לפרש טמא ומטמא כולו אמינו דהיינו טמא כו' אתרומה עט"ק ולא אקודש שלא נזכר ולכן דבריו שכ' צ"ע ובתר הכי תנן הא' והב' והג' שבקודש טמאים ומטמאים ירצה בזה לחטאת דהיא פרה אדומה שיש בה חמישי הד' פוסל את החטאת ולא מטמא כי אין חמישי עושה יותר והא דתנן בסוף פרה לגין של חטאת והביאו הר"ש בכאן ע"כ דנגעו כולהו בהדדי אבל בזא"ז אין בחטאת אלא חמישי ולא ששי ובתר הכי תנן הג' שבקודש כו' והרביעי פוסל ולא מטמא והחמישי ר"ל אם יש בקודש זה חמישי שנעט"ח נאכל בנזיד הקודש היינו אף דאיכא כזית בכא"פ שרי דרביעי דוקא באין בו כזית בכא"פ והחמישי אף שיש קודש בתבשיל של תרומה או חולין יותר מכזית בכא"פ שרי משום דלא גזרו בכה"ג שיהא גופו חמישי ועוד דקודש גופא אם היה חמישי שנעט"ח מותר לאוכלו כיון דבקודש גופא לית ביה חמישי ומה"ט רביעי של תרומה עט"ק או חמישי של קודש עט"ק מותר לאכול כמו שכתב הר"ש והתוספות בשמעתין ד"ה והשלישי וכמ"ש התי"ט במשנה ד' ד"ה והרביעי ופי' זה דחוק מאד כמ"ש חדא דנזיד בסיפא לא הוי דומיא דנזיד הקודש דמשנה ה' ועוד דתקשה כמו שכתב דאי במשנה ד' מיירי בתרומה גרידא איך תנן ופוסל והא תרומה טומאה אצל קודש:

הפירוש השני הוא יותר מרווח דבא' הוא עט"ח רצוני לומר בבא א' חע"ת ומטמא במינו והשני פוסל לשלישי דידי' ולא מטמא והג' הזה נאכל בנזיד הדמע ובאין בו כזית בכא"פ ובבא שניה מיירי תרומה עט"ק הא' וה' שבתרומה עט"ק טמא ומטמא לשלישי שיעשה רביעי במינו והג' פוסל ואין מטמא והד' דידיה נאכל בנזיד הקודש באין בו כזית בכא"פ ובבא ג' אמר והב' והג' שבקודש עט"ח טמאין ומטמאין במינם והד' פוסל ואין מטמא ואף דבחטאת גופא אין מונין א' וב' אלא עד אלף טמא מדרבנן מ"מ בקודש עט"ח לא החמירו חכמים ודי עד חמישי ותו לא ומש"ה חמישי נאכל בנזיד הקודש ואף שיש יותר מכא"פ שרי לאכול ולערב כדפרישית לעיל דהא אף קודש גופא שנעט"ח שיש בו חמישי מדרבנן מותר לאכול אותו וכן תרומה עט"ק ברביעי כיון שאין בהם ד' וה' כדכתיבנ' מכ"ש האדם שהוא חמישי שרשאי לאוכלו אותן:

הפירוש השלישי הוא דבבא ראשונה בחולין גרידא ומטמא תרומה ופוסל תרומה וה"ג אם הוא עט"ת נאכל בנזיד הדמע וכן תרומה גריד' מטמ' ופוסל קודש אלא דקשי' מ"ש בפי' הא' יע"ש. ובבא שלישית ה"ק הא' והב' והג' מטמא א"ע ומטמא לאו דוקא ואגב רישא נקיט הכי והד' פסול גרסינן הכא ולא פוסל והחמישי נאכל בנזיד הקודש אם יש בה חמישי שנעט"ח ואפשר דיש בה ששי ג"כ כיון דנעט"ח ואפ"ה שרי לאכול בנזיד הקודש אף כזית בכא"פ ודוקא חמישי ולא רביעי דמטמ' הד' לחמישי ואסור לערב לכתחלה ולטמא דנהי אם נטמא מותר לאכול אותו קודש כיון דבדידיה גופא ליכא חמישי מ"מ אסור לכתחלה לטמא קודש על טהרת חטאת דיש בו קדושת חטאת ולעשות בו חמישי כלל' דמלת' כל הנך שאמרו עט"ח נ"מ דמונין בו עד"מ חולין ע"ט תרומה מונין ג' ועוש' ד' כקודש ואותו קודש אסור וחולין מותרין ולכתחלה אסור לטמא לאותן חולין ואם נטמאו רשאין לאוכלן וכן תרומה וכן קודש וזה שתראה בתי"ט במשנה ה' ד"ה והרביעי פסול דיליף ק"ו ממחוסר כיפורים כו' והיינו דגורס בהך בבא פסול ולא פוסל מחמת קושית הר"ש והבאתיו לעיל דבחטאת אין מונין בו ראשין ושני ועד מאה כולן טמאין וכדכתיבנא:

הפירוש הד' דגרסינן פסול בכולהו בין בריש' ובין בסיפ' וה"ק הראשון בחולין טמא ומטמא במינו שעושה שני והב' פסול דלא מטמא עוד והשלישי נאכל בנזיד הדמע ר"ל שהוא מגע שני והוא טהור גמור בחולין גרידא מיירי ובשביל זה יכול לערב שום ותבלין של תרומה ובתנאי שאין בתבלין כזית בכא"פ ומש"ה אף שרוצה לערב בחולין תרומה לאו על טהרת תרומ' בעי למיכליה להני חולין ואין בהן שלישי ומש"ה יכול לערב תרומה משא"כ אי הוה בהו שלישי דהיינו שיש יותר כזית מכא"פ והני חולין עט"ת בעי למיכלי' א"כ האוכל שלישי נפסל גופו מלאכול תרומה וכעולא ואסור לערב שום ותבלין של תרומה. ודוקא באין כזית כא"פ או דעירב מתחילה תרומה עם חולין ונגע מצד החולין וקמ"ל דאם נגע בשני רשאי לאכול כיון דאין החולין עט"ת כיון דאין כזית בכא"פ בתרומה ואין בהן שלישי והגמר' כרש"י ותוספות אבאר יותר בזה. ומיהו סייעת' ליכא לעול' דאדרב' נימא כיון דבעי לערב תרומה הני חולין עט"ת הן וקמ"ל דאוכל שלישי אין גופו נפסל מלאכול בתרומה דסתם נזיד הדמע איכא למימר דיש כזית בכא"פ כמ"ש התוס' בשמעתין ד"ה והג' נאכל בנזיד הדמע ולא סייעתא ולא תיובתא, איכא וכדמסיק ובבא שני' נמי ה"ק הא' והב' שבתרומה טמא ומטמא במינו והשלישי פסול ולא מטמא דאין שלישי עושה רביעי בתרומה כמו שהתבאר לעיל בזה והרביעי שהוא טהור גמור נאכל בנזיד הקודש אף שדעתו לערב בו קודש כיון דאין בה כזית בכא"פ לאו עט"ק בעי למיכלי' לתרומה משא"כ האוכל ד' של קודש או עט"ק נפסל גופו מלאכול בקודש כמ"ש הר"מ ז"ל בפי"א מהל' אה"ט הלכה י' והבאתיו לעיל ובבא שלישית אמר הא' הב' והג' שבקודש טמא ומטמא במינו שעושה ד' והד' פסול ולא מטמא והחמישי שהוא טהור גמור אלא שהוא מגע רביעי' קרי ליה חמישי נאכל בנזיד הקודש ואה"נ דאי איכא יותר מכא"פ רשאי לערב עם חמישי כיון שהוא טהור גמור אלא לדיוקא אתי דווקא חמישי ולא ד' שאם קודש גמור נגע בג' ונעשה ד' אסור לערב בו אף פחות מכא"פ דאוכל רביעי נפסל גופו מלאכול בקודש וכמ"ש הר"ם והבאתיו בסמוך ואיך יאכל אח"כ קודש טהור דפתיך ביה רצוני לו' קודש טהור שפתיך בד' הזה ולזה דוקא, חמישי ולא ד' ולפי שיטה ופי' זה נוכל לומר תרומה עט"ק שיש בה רביעי אסור לאכול מדרבנן וה"ה קודש עט"ח אסור לאכול מדרבנן כשיש בו חמישי ואין לו' כיון דלית במינם רביעי וחמישי מותרין אלא כמ"ש. והרביעי נאכל בנזיד הדמע דטהור הוא אף מדרבנן דלאו עט"ק הוא כיון דלית בי' כזית בכא"פ וכן חמישי של קודש טהור גמול הוא ולא קרי לי' חמישי אלא שהוא מגע ד' ולא איצטריך ליה אלא דיוקא וכדכתיבנא וזה הפי' נכון ומחוור לדעתי מאד ועיין בפי' הרע"ב ור"ש ור"מ בפ"י יע"ש:

וראיתי להרשב"א ז"ל בחדושיו בשמעתין ד"ה הראשון שבחולין שסייע ופריק הנח לנזיד הדמע דליכא כזית בכא"פ ואין חיוב אוכל תרומה בפסול הגוף אלא באוכל כא"פ והר"מ ז"ל פירשה במקפה של תרומה שנתערבה בה שום ושמן של חולין שנעט"ת וה"ק הנח דליכא כזית בכא"פ היינו כזית חולין דלא נפסל גופו עכ"ל ואני ההדיוט הכותב לא מצאתי המקום שיאמר הר"מ ז"ל כן בפי' המשניות בפ"ב דטהרות מ"ג כתב וכבר התנה תנאי בזה התבשיל שלא יהא מן התרומה כא"פ כו' אבל אם היה מתרומה יותר אסור יע"ש הרי בפירות שהתבשיל של חולין ושום ושמן של תרומה מעורב בו וכן בהלכות אה"ט פי"א הי"א כתב האוכל שלישי של חולין שנעשו עט"ת אסור לאכול תרומה בד"א תרומה עצמה אבל תבשיל שנתערב בה תרומה אם אין כזית כא"פ שרי הרי מדבריו דתבשיל של חולין ותבלין של תרומה הרי כפי' רש"י ז"ל והר"ב והר"ש נמי מפרשים כן דתבשיל של חולין היא ושום ושמן של תרומה. וכיון דברירנא להני משניות קצת אבאר כאן בשמעתין:

ברש"י בד"ה הראשון שבחולין טמא ומטמאה תרומה כו' כתב מהר"מ מלובלין היינו ללשון שני אבל לשון ראשין נוכל לפרש באותן חולין עצמן יע"ש ואיהו לזה י"ל אף ללשון ראשון פירושו הראשון והשני בחולין גריד' מיירי והשלישי ה"ק ואם יש בהן שלישי שנעט"ת נאכל בנזיד הדמע וכבר ראי' שהרב ברטנורה בפ"ב דטהרות מ"ב פירש כן והבאתי לעיל באורך א"כ ה"ה לרש"י כן:

ובתו' והג' נאכל בנזיד הדמע כו' ומפרש ר"ת בחולין גרידא מיירי ומטמא היינו פוסל והשני פסול כו' ר"ת גורס בכולהו פסול ולא פוסל ופליג על רש"י בתרתי כי רש"י סובר טמא שמטמא אחרים ור"ת פי' טמא היינו פסול ורש"י גורס פוסל וע"כ היינו תרומה ור"ת גורס פסול והיינו בחולין גרידא מיירי הכל:

בא"ד ולא קרי לי' שלישי אלא דהוה מגע שני מפי' מהרש"א ז"ל לפי' רש"י א"ש טפי דנגע בתרומה עצמה יע"ש הכי משמע לישנא דרש"י שכתב והשלישי נאכל אפילו הוא נזיד הדמע ונגע בשני משמע לאחר שעירב תרומה נגע בשני של חולין:

ובא"ד הנח לנזיד הדמע דליכא כזית בכא"פ לאו שיהא סתם הנזיד הדמע כן כו' ועיין בתוס' פ' אלו עוברין מ"ד א' שכתבנו דסתם נזיד ליכא כא"פ ובפסחים כידוע:

תוכן העניינים

ראש יוסף על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה