ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים
דף כה:
גמרא מ"ב כלי עצם לר' יוחנן הוה ככלי עץ ולר"נ ככלי מתכות והר"מ ז"ל בפ"ה מהלכות כלים פסק כר' יוחנן יע"ש והנה מה דאר"נ כלי עצם ככלי מתכות דמי פי' הרשב"א והר"ן בחמש שיטות לענין גולמי כלי עצם ולא לענין פשוטיהן דמשנה שלימה היא בפ"ב דכלים והביאו התוס' כאן ד"ה מכלל כלי עצם פשוטיהן טהורי' ועיין בשבת פ"א א' ברש"י שסובר דכלי עצם ככלי מתכות אף לענין פשוטיהן והקשו עליו התוס' יע"ש וע' מגיני שלמה שכתב דמדרבנן טמאין ומש"ה פריך הכא מנלן דמקבלין טומאה מה"ת דאי מדרבנן לא היה להם לגזור פשוטיהן כמו כלי זכוכית יע"ש ויפה כתב ובפני יהושע שם בשבת כתב ג"כ כדברי מ"ש יע"ש. והא דתנן במתני' טהור בכלי עץ טמא בכלי מתכות ולא תנן טהור בכלי עץ ועצם טהור בכלי מתכות וכן להיפך וזה לר"י ולר"נ דאמר כלי עצם ככלי מתכות קשה דנימא טהור בכלי עץ טמא בכלי מתכות ועצם לשיטת רש"י ולזה יש לומר דלא הוה אלא מדרבנן והתנא אמר מן התורה וכן יש לומר לר"י דכלי עצם מדרבנן פשוטיהן טמאין ולהכי לא אמר טהור בכלי עצם דמדרבנן טמא:
החייב בשקדים המרים פטור במתוקים החייב במתוקים פטור במרים עכ"ל והר"מ ז"ל פסק בפ"א מהלכות מעשר ה"ט ופ"ב ה"ה כדברי האומר זה וזה לפטור ופי' התוס' זה וזה לפטור היינו מרים בין גדולים ובין קטנים דאלו לפי' רש"י ז"ל זה וזה לפטור קטנים בין מרים ומתוקים א"כ גדולים מרים אפשר דחייבין במעשר כדברי האומר זה וזה לחיוב הואיל ויכול למתקן ע"י אור דלרש"י הני תרי לישני זה וזה לפטור וזה וזה לחיוב לא פליגי אלא מר אמר חדא כו' והודה ר"ח בציפורי כמ"ד זה וזה לפטור לאו למימרא דלית הלכתא כמ"ד זה וזה לחיוב אלא כמ"ד זה וזה לפטור עשה מעשה כן והורה בציפורי כן וא"כ מנא ליה להר"מ דמרים לעולם פטורין ואף בגדולין ואי דהלכה כסתם משנה דתנן החייב בשקדים מתוקים פטור במרים אלמא מרים גדולים פטורין דהא כיון דלית הלכתא כמתני' במה דתני החייב בשקדים המרים דהא הודה ר"ח בציפורי זה וזה לפטור קטנים מרים פטורים אין להביא ראיה ממתני' כלל אלא דמפרש כפי' התוספות ועי' בפ"א בכ"מ שם: