אור ברסלב

ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים

דף כב.

דף כא:

רש"י ד"ה אף כאן כו' דע"כ היקשא להכי הוא דאתא ומול עורף בג"ש יליף לקמן וכמ"ש חטאת בהמה לא אמרינן דמעוף קסליק עכ"ל מ"ש דמול עורף מג"ש נפק' משו' דאי הוה צריך היקשא למול עורף אית לן לומר חילוקא דוהקריבו לגמרי ותיהוי נמי היקשא דמלק והקטיר לגמרי כמ"ש רש"י לקמן אהא דפריך ות"ק וראב"ש ממול עורף מנא להו וכמ"ש לעיל ומ"ש מג"ש אשגרת לשון הוא דלא הוה רק מ"מ כמ"ש לעיל אמנם מ"ש דכמשפט בהמה לא אמרינן דמעוף קסליק קשיא לי א"נ לאו מעוף קסליק אפ"ה ע"כ כמשפט חטאת עוף לראב"ש כאן דאיהו ע"כ ביום בידו הימנית וחולין מקרא דזאת התורה לעולה למנחה ולחטאת האמור בפ' צו ועיין בסוף התורה והביאו רש"י לעיל כמו לר"י וסובר דלא שנא עוף ובהמה במשמע דאל"כ באמת מנא ליה הא וע"כ כמ"ש וכיון שכן היקשא דחטאת בהמה למאי אתא אי לומר מה להלן ברוב שנים אם כן והקריבו למה לי לחלק הא מהיקשא נפקא ואי דהקריבו לגמרי כל השנים א"כ היקשא למאי אתא לכתוב והקריבו לחוד ובשלמא אי רש"י הוה סובר כר"מ ז"ל דבעולה בעינן עור מגוף לת"ק הוה א"ש אימא כמשפט חטאת בהמה דמה להלן לא סגי בסי' א' אף כאן לא סגי בסי' א' ואי מה להלן ברוב שנים ת"ל והקריבו לחלק כל שני סימנין ואי לא הוה כתיב כלל כמשפט הוה אמינא מוהקריבו לגמרי משמע ואף עורו נמי כהיקשא דמלק והקטיר והקריבו לא הוה ידעינן למה אתי ולכך כתיב כמשפט חטאת בהמה דהתם א"צ להבדיל הראש מגוף וכדי שלא נימא רוב שנים ת"ל והקריבו דבעינן כל הב' כו' אבל רש"י לא סבירא ליה הא דר"מ ז"ל שהרי פי' ד"ה אף עולת העוף הראש בעצמו וגוף בעצמו היינו שני סימנין ואפי' מחובר בעור כו' הרי אף לת"ק פי' כן א"כ אי ס"ד כמשפט חטאת בהמה א"כ למאי אתא אי ברוב שנים למה לי והקריבו ואי לומר שנים ממש בעינן א"כ למה לי כמשפט וגם והקריבו נמלק והקטיר ידעינן מה הקטרה הראש בעצמו אף כו' והיינו שמחובר בעור לשיטת רש"י ז"ל וא"כ קשה לאיזה צורך אמר דמעוף קסליק דא"נ לאו כן ע"כ כמשפט חטאת העוף כמ"ש כאן, דלמאי הלכתא אקשינהו לבהמה ונראה דלק"מ וה"פ דכמשפט חטאת בהמה לא אמרינן ור"ל דקשיא לי' לראב"ש אמאי לא נימא ליה לומר כמשפט חטאת בהמה מה להלן רוב שנים אף כאן רוב שנים ואה"נ דדינים דראב"ש אמת אלא דהכי נימא טפי דהיקשא לגמרי הוה ממה דנימא בחטאת העוף דלא הוה לגמרי אף במה שהוקש והשתא איצטריך והקריבו דאי לאו והקריבו ה"א כמשפט חטאת עוף לגמרי דמיניה קסליק ג"כ ולכך כתיב והקריבו לחלק וע"כ כמשפט חטאת בהמה ואי לאו כמשפט ה"א והקריבו לגמרי כל הב' ואי דא"כ לא לכתוב כלל והקריבו ומלק והקטיר הוה ידעינן מה הקטר' הראש בעצמו כו' משום הא אכתי לא הוה ידעינן והקריבו למאי אתא וכהנה רבות בש"ס במקומות הרבה ומש"ה צריך היקשא כמשפט חטאת בהמה מה להלן רוב שנים וא"צ להבדיל ב' סימנין והוה א"ש טפי כמשפט לגמרי וע"ז כתב רש"י ז"ל דניחא לראב"ש לומר כמשפט חטאת אף דלא הוה לגמרי אף במה שהוקש לו מ"מ מיניה קסליק ולא חטאת בהמה שלא נזכר באותה פרשה כלל. וכבר הארכנו לעיל בזה בשיטת שמעתין דכ"א לשיטתיה דת"ק לשיטתיה ור"י לשיטתיה וראב"ש לשיטתיה והוא מבואר ממש שכתבנו דלראב"ש לא איצטריך היקשא דחטאת העוף אלא לזה אחוז הראש בגוף מזה כו':

ופירש"י ד"ה השתא דכתיב והקריבו ע"כ עקרי' מיניה דחילוקא לגמרי משמע דלא תיגמר מיני' כלל עכ"ל לא הוה צריך לזה דא"נ והקריבו חילוקא קצת משמע אפ"ה אית לן לומר כמשפט חטאת בהמה דהשתא ניהי דהיקשא דכמשפט לא הוה לגמרי מ"מ היקשא דמלק והקטיר הוה לגמרי דאין היקש למחצה אבל אי כמשפט חטאת העוף גם היקשא דמלק הוה לחצאין בשלמ' אי לאו והקריבו ה"א כמשפט חטאת העוף ואי ומלק לא הוה לגמרי מאי חזית דהך היקשא יהא לגמרי אימא היקש' כמשפט יהא לגמרי ואדרב' אי כמשפט חטאת בהמה א"כ כמשפט לאו דוקא א"כ טפי כמשפט חטאת עוף דמיניה קא סליק משא"כ השתא דכתיב והקריבו ע"כ לחלק אתא וכיון שכן נימא כמשפט חטאת בהמה דליהוי מיהת היקשא דמלק והקטיר לגמרי כו' אלא מיהת הא ודאי דחילוקא והקריבו לגמרי משמע דאלת"ה. אכתי אימא מה להלן רוב ב' אף כאן רוב שנים ואי ומלק והקטיר מאי חזית הך היקשא לגמרי אימא כמשפט לגמרי אתי ואי לאו והקריבו ה"א כמשפט חטאת העוף אלא שמ"ש רש"י אהא אי לאו והקריבו ה"א כמשפט חטאת עוף והשת' דכתיב והקריבו חילוקא לגמרי משמע פי' כן משום דלעיל בדברי ת"ק דאמר או אינו אלא כמשפט חטאת העוף ת"ל והקריבו משמע מוהקריבו לחוד נמי ידעינן כמ"ש חטאת בהמה בלא ומלק והקטיר משום דהקריבו לגמרי משמע וע"כ כחטאת בהמה דאי כעוף מה להלן אחוז הראש בגוף מזה כראב"ש דהיינו רוב ב' דהקריבו חילוקא לגמרי משמע וראב"ש לשיטתיה דיום וידו הימנית וחולין ממקום אחר נפקא וע"כ היקשא כחטאת עוף אחי דאי כחטאת בהמה ולמאי אי לרוב ב' והקריבו למה לי ואי דלא נטעה כמ"ש לעיל כמשפט חטאת עוף מ"מ ניחא ליה כמשפט חטאת העוף מלומר כמשפט חטאת בהמה דמיניה קסליק כמ"ש שם יע"ש ואין להאריך יותר בזה:

מתני' כשר בתורין פסול בבני יונה פירש"י ז"ל לשון משנה הוא משום דבקרא כתיב תורים במ"ם ובגמרא תנו רבנן תורים ופירש"י אתורים דקרא קאי משום דהוא במ"ם לשון עברי ובנו"ן ארמית:

תחילת הציהוב בזה ובזה פסול ופירש"י דיצא' מכלל קטנים ולכלל גדולים לא באו עכ"ל ומשמע דהוה ברי' בפ"ע ואי אמר הרי עלי מן התורים או בני יונה והביא תחלת הציהוב בשניהם לא יצא ידי נדרו בגמרא מיבעיא לן לקמן אי בריה הוה או ספיקא ולא אפשטא והר"מ ז"ל בפי"ו מהלכות מעה"ק ה"ב כתב וז"ל הנודר מן התורים או בני יונה והביא תחלת הציהוב לא יצא והיינו דלא אפשטא בעיין ומש"ה כתב דהוה ספיקא ועיין מ"ש לקמן בגמרא אי ספיקא הוה יע"ש והר"מ ז"ל בהלכות אסורי מזבח פרק ג' הלכה ב' יע"ש ובכסף משנה שם ומשום הכי כתב רש"י כאן דיצאו מכלל קטנים ולכלל גדולים לא באו דספיק' הוה. שיכול והלא דין הוא עיין בתוספת ובמהר"מ מלובלין ז"ל יעוין שם:

תוכן העניינים

ראש יוסף על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה