אור ברסלב

ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים

דף נג:

דף נג.

גמרא בקרן זויות לוחשות כו' עיין א"ח רצ"א סט"ו ומ"א ב' להמחבר אספקלריא עששית זכוכית אין מברך עד שיוצא לחוץ (דכי דיילא וכדומה רואה שלהבת, ממש בחוץ או בלא חלון זכוכית) וירושלמי מילי מילי קתני היינו העי' דחשיב פנס ואספקלריא ואמר פנס אין מברך ואספקלריא מברך ועיין חמד משה אות ד' ולפי מ"ש א"ש:

והוי יודע דביוה"כ אם הדליק נר במוצאי יוה"כ וגחלים עוממות מעי"כ או נר לכבוד י"ל דמברך במוצאי יוה"כ עיין הרר"י כיון דמברך מה שהיה אסור מבע"י והותר עכשיו ונהי דעתה במוצאי יוה"כ בעינן להאיר מ"מ האש שאין עשוי להאיר היה בעולם והיה יכול להנות ממנו ואי"ה יבואר

מי שאכל ושכח כו' אבל במזיד כו' עיין א"ח קפ"ד להרא"ש במזיד אפילו בירך דיעבד לא יצא ועיין א"ר שם דאין מברך דיעבד ועיין תוס' סוכה ג' אי אמרו רבנן דלא יצא אף מ"ה לא יצא מהא דאמרו לא היית נוהג מצות חובה מימיך א"כ הוה ספק תורה באפשר ומ"מ יראה דיעבד אין חוזר ומברך ואי"ה בפריי יבואר,:

עד כמה כו' שאין רעב ובאכילת כזית בעינן עיין מ"א קפ"ד ט' ובט"ז ב' כר"ל כה"ג דר"י ל"פ עלה בהא וכפי' התוספת אבל לרש"י ר"י פליג על רשב"ל באכילה מועטת אבל אכילת מרובה א' כ"ע מודו ד' מילין ואנן פסקינן כתו' ואי"ה יבואר שם:

עיין בר"מ פ"ב מה"ב ובמ"ל שם על מ"ש הכ"מ רעב ותאב ובב"י פירש דבריו דהבין רעב או תאב יע"ש ומ"ש המגיה בשם הריב"ש דמכאן מוכח ברכת אירוסין אם לא בירך קודם יברך אח"כ דגם עתה ארוסה היא כ"ז שלא נכנסה לחופה) יע"ש ואין כעת ח"י ריב"ש ולכאורה ל"ד דבהמ"ז מצותו לאחר אכילה ומה לי מיד או כ"ז ששבע משא"כ כאן אי בעינן עובר לעשייתן כמו כל המצות. א"כ אח"כ אין לברך ועיין ב"י אה"ע ל"ד בפירוש הברכה בשם הר"ן ורא"ש ז"ל ומיושב קצת ועיין ב"ש ל"ד וס"ב בחופה מברך ברכת אירוסין קודם קדושין ושש ברכות אחר הקדושין ע"כ דחופה זו אינה כלום רק חדר מיוחד דאל"כ הוה דברים סותרים יע"ש ר"ל דאירוסין קודם קדושין עובר לעשייתן ושש ברכות אחר הקדושין וחופה אחר המצוה אלא שזה אינה חופה. הוה עובר לעשייתן והנה עוד, מוכח כן דאל"כ איך מברכין אם שכח אח"כ והלא עתה נשואה היא ומברכין שקר ואסר הארוסות אלא נשואה היא ( אע"ג דלא בירך כל הברכות מכל מקום ארוסה לא מקרי) אלא חופה זו ע"י כלונסות ומפה לאו חופה היא:

ומהא דנשואין י"ל דכל זיי"ן ימי המשתה מברך אותו שש ברכות ואי"ה יבואר במ"א וכאן אין להאריך ועיין ב"ש ל"ז וס"ב:

אחר הכל עונין אמן חוץ מתשב"ר אבל בעידן מפטרייהו רש"י ז"ל פירש ברכת הפטרה בב"ה ובחה"ר לפטור עצמו כשהגיע לחינוך ולדברי שניהם משמע כל שלא הגיע לחינוך אין עונין אחריהם אמן. עיין ש"ע רט"ו ס"ג כיון שהם בני חינוך מבואר דבאין בני חנוך אין עונין אחריהם אמן ועיין עט"ז אות ב' בשם לחם רב ולא הבינותי עיין קפ"ו קטן מוציא אביו בשיעור דרבנן וגדולה מזו דהבן תרי דרבנן כו' עמ"א שם ועיין תו' ברכות. מ"ח ב' ד"ה עד ובמגלה הכל כשרים לקרות המגלה ובתו' שם וא"כ קטן שהגיע לחינוך ומניח תפילין וכדומה (חיכוך לתפילין כ"ח כדאיתי') מברך ומוציא הגדול דברבת המצות דרבנן ואי"ה יבואר בפריי:

סליק פרק אלו דברים יום ב' ט' ניסן התקל"ח פה לבוב מח"ל ה' יגאלנו ונזכה לעלות לציון ברננה ולעשות חוקת הפסח כהלכתו אמן

סוף הספר

תוכן העניינים

ראש יוסף על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה