ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים
דף מח:
גמרא ת"ר משה תיקן ברכת הזן כו' אבל שלש ברכות דאורייתא הם עיין חה"ר ובונה ירושלים אנו משנים ממה שהיו אומרים בזמן המקדש היו מבקשים שיעמוד ועכשיו מבקשים לבנות עיין א"ר קפ"ז יפה דיוקים בברכת המזון (שאתה שי"ן בקמץ להרחיב אות הגרון יבואר אי"ה שם) בשבת פותח בנחמה וסיים בנחמה היינו לומר קדושה באמצע כפירש"י ואי"ה יבואר
את ה' אלקיך זו ברכת המזון כו' מגדלו לה' אתי נפקא והנה לדידן קיי"ל מגדלו נפקא ומדרבנן וה"ה למ"ד את ה' קרא אסמכתא הוה דמ"ה רק שלש ברכות מ"ה לא ברכת הזימון ואי"ה בפריי יבואר זה ועיין כ"מ פ"ב מה"ב ובטור קפ"ז וכאן אין להאריך:
צריך שיקדים ברית לתורה אע"ג בכלל התורה ברית נמי בכללה מ"מ כיון דמזכיר ברית בפ"ע אפ"ה מקדים ברית קודם ואם לא אמר ברית ותורה לא יצא מדרבנן וצ"ע אם מסופק אם אמר ברית ותורה או לאו אם אחר די"ל דמ"ה לא יצא דחז"ל אפקוה לבהמ"ז דיליה ועיין סימן ס"ו לענין ספק קרא ק"ש עם ברכותי' ואין דומה לכאן ועיין ש"ע סימן קפ"ז דנשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה ועיין בדק הבית ובמ"א כאן ועיין לעיל ב' אם נשים מוציאות אנשים ובסימן קפ"ו דנשים מוציאות עכ"פ למי שאכל שיעור דרבנן הא צריך לומר ברית ותורה ונשים לא מצי אמרי ברית ותורה וכמ"ש התוס' ו' ב' א"כ איך מוציאות אנשים וי"ל ברכת הזן אם הם יודעות והוא יודע ברכת הארץ ודוחק: