ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים
דף מד.
משנה הביאו לפניו מליח תחלה אפשר כמ"ש תה"ד ב"י רי"ב ומיהו להב"י (השמיטו בש"ע) א"ש טפי דוקא תחלה הא פת תחלה המוציא ועתוי"ט והנה עיקר פוטר טפל כלל גדול בברכות בין ברכותיהן שוות' דצריך ליטול העיקר בימינו ולברך עליו עיין ר"ו ס"ד ועיין רי"ב בהג"ה דרשאי לברך שהכל על הגרעינין התם שלא ישתה אליבא דיקנא הא לא"ה צריך לברך על העיקר ואוכל ואח"כ הטפילה ואם בירך על הטפל צריך שיתכוין בפירוש לפטור העיקר אף ברכותיהן שוות כמ"ש הרב ברי"א ס"ה מתשובת הרשב"א ואין ברכותיהן שוות נמי מברך על העיקר ופוטר טפילה והנה לפירש"י ז"ל י"ל מלת בתחלה ע"ד הצחות לומר ל"מ אם אכל פירות גינוסר תחלה דמליח עיקר אפילו מליח תחלה לפעמים נמי כמו שיראה מלשון הטור וש"ע ברי"ב עט"ז שם אות ב':
והנה רש"י פירש בגמרא שמולח הפירות גינוסר וחשובים הם מפת וכמ"ש הרר"י יע"ש ולהנצל מקושיות התו' ד"ה באוכלי כו' ובמשנה מליח כל דבר מליח אפשר ל"ד פירות גינוסר ה"ה כל דבר חשוב מפת כמו דגים חשובים מאיי הים מלוחים ביותר ורוצה לאכול אותם והפת רק טפילה (עט"ז רי"ב ב' לבד הערינג פת עיקר יע"ש בזה) וגמרא לדוגמא נקט פירות גינוסר אבל לתו' ד"ה באוכלי וכ"ה דעת הר"מ ז"ל בפי' המשניות זאת המשנה אינה אלא באוכל פ"ג יע""ש דוקא כה"ג דאז צריך למליח כמו שמן ע"י אניגרון שהוא רפואה וכ"ה בחבורו פ"ג מה"ב ה"ז מי שצריך כו' יע"ש ואמרו לי משם הדרישה להיפוך וכפי דעתי כמ"ש שהטור והש"ע כרש"י וכבר כתבנו לעיל מלת בתחלה לרש"י ותוספת.
והתוספת הקשו למ"ל פת ופרפרת (גם שם מטעם עיקר פוטר טפילה אפילו דייסא טפילה הוה כו') ומתני' דכאן ותירצו דאפילו פת טפל וקשיא ליתני מתני' דכאן זה הכלל ותו לא ומיהו לתו' ד"ה באוכלי י"ל דאשמעינן בתחלה הא פת תחלה לא כדעת הב"י ברי"ב לא כהרב שם ואע"ב דצריך למליח ומתירא שלא יזיק גרונו כמו בגרעינין קודם יין אבל אי פירות תחלה אין רבותא דפשיטא ועט"ז רי"ב אות ב' ותבין ומיהו למ"ש בעל המאור הביאו המ"א ברי"ב אות ב' דיש הפרש בין פת פוטר הכל אפילו אין דעתו לכך וכדעת הרב בסימן קע"ז ס"ה יע"ש ובשאר עיקר וטפל בעינן דעתו לכך היינו מונחים לפניו בסתמא נמי והנה זה הכלל לחודי' אין מספיק דאשמעינן אפילו פת טפילה אבל זה הכלל לאתויי מאי וי"ל דהפרש יש בפת טפילה בעינן דוקא מליח לרפואה לאחר פ"ב הא מליח כך אין פת טפילה ובשאר דברים כמו צנון וזית (במ"א א') אפילו התחיל אכילתו בצנון וזית להפיג חורפי' מברך על הצנון עפירש"י שם ואין ראי' דלשינות' כאן כל דבר מליח וכדכתיבנא לעיל) ולפירש"י וטור וש"ע כאן קשה למה לי זה הכלל ואפשר ברכותיהן שוות נמי יאחוז בימינו העיקר ויברך עליו וצ"ע:
ולענין נטילה עמ"א אות ג' וא"ר ד' בשם תשובת רמ"א דא"צ נטילה ונראה השותה י"ש ואוכל פת פחות מכזית א"צ נטילה דהוה ס"ס עיין קנ"ח ס"ב ואי"ה בפריי יבואר זה הכלבו נסתפק אי עיקר פוטר טפילה בברכה אחרונה והב"י כתב שפשוט מהא דר"פ דברים מחמת הסעודה אין טעונים לאחריהם וכ"פ בש"ע ולי העני י"ל בעד הכלבו חדא דפת שאני חשוב מכל ועוד למ"ד כזית וכביצה ד"ת א"נ אכל מפת כדי שביעה דמחויב בהמ"ז מ"ה איך יפטור הבורא נפשות לזה דעיקר פוטר טפלה היינו ברכות דרבנן הם אמרו והם אמרו ומה"ט פת פוטר דייסא אפילו למאן דאמר ברכה מעין שלש ד"ת מ"מ יראה לי דמ"ה שלש ברכות פוטרין ברכה מעין שלש ומדרבנן הוא דלא פטר לכן הם אמרו ואמרו משא"כ בורא נפשות לבהמ"ז ד"ת לא וזה ספק של כלבו וצ"ע ואי"ה בפריי יבואר זה הערינג נמלח במלח גם לא שלם והוה מי פירות וא"צ נטילת ידים ובחדושינו כ"ה כתבנו מזה ואי"ה בפריי יבואר זה
משנה אכל ענבים תאנים ורמונים שלש והטוב ומטיב דרבנן אבל חטה ושעורה לא ופירש"י משמע כססה כמות שהוא חי' הא מבושלת שלם אפשר מברך ומיהו אנן פסקינן אפילו מבושלת שלימה פה"א ואחריו בנ"ר ואף למ"ד ברכה מעין שלש ר"ת ואכולהו קאי וארץ הפסיק בלחם בעי שלש כו' מ"מ חטה לאו בכלל ברכה דקרא הוה כמו הבוסר (עיין ר"ח במ"א שם) ואפילו מבושל שלם אין דרכן של ב"א לאכול כך כ"א דייסא וכיוצא בזה ואי"ה בפריי בסימן ר"ח יבואר זה וברכה מעין שלש נכלל בה זן וארץ וירושלים וגם מעין טוב ומטיב כי אתה טוב ומטיב וחשיב רק ברכות כמו שלש ברכות ועיין נוסח הברכה בפירוש המשניות כאן ובמ"א ר"ח אות י"ז ובסידורים ואי"ה יבואר:
גמרא אמר ריב"ל כל שהוא משבעת המינין בתחלה פה"ע ולסוף מעין שלש חוץ חטה ושעורה דלכתחלה פה"א מבושל שלם או חי כו' וכפירש"י ז"ל עיין הרר"י הקשה מתני' היא ולי העני אפשר לומר דאשמעינן כל שהוא בעין הא ע"י תערובת כל שרוב מין אחר בטלי אלו ברוב ול"ת חשיבות דשבעת המינים לא בטילי ודוקא חמשת מיני דגן דזייני טובא יש להם מעלה זו משא"כ פירות ה' ווינים בטלו ברוב ומברכין שהכל וכדומה ור' יעקב בר אידי דאמר כל שהוא מחמשת המינין משום ברכה אחרונה קאמר דע"י תערובות לפעמים כשאין כזית כא"פ אין מברך רק בנ"ר כמ"ש המחבר בר"ח ס"ט יע"ש:
מחתם במאי חותם כו' פירש"י דלא הוה תרתי ואע"ג דמחי' חותם על הארץ ועל המחי' התם ארץ מוציאת מחי' משא"כ כאן בפירות י"ל תרתי כי אילן מוציא פירות ומ"מ מסיק דלא הוה תרתי דעיקר אילן ארעא הוא דאם בירך על העץ פה"א יצא ולא יאמר על המחי' וארץ דהוה חותמין בשתים
ולענין חתימת יין יש מחלוקת עיין א"ח סימן ר"ח סי"א להר"מ על הארץ ועל הפירות ולטור ורא"ש אביו על הארץ ועל פרי הגפן ולא הכריע המחבר ומ"מ כתב בראשונה סברת הרא"ש דלכ"ע יצא בזה כמ"ש הט"ז שם ובסמ"ג שם גפן ותפוחים לא יצא בברכה מעין שלש על התפוחים וצריך לברך בנ"ר והנה הרא"ש סובר על הארץ ועל פרי הגפן מש"ה יין ותפוחים לא יצא דלא נזכר בחתימה וחתימה פירות אבל למ"ד על הפירות כתב בחה"ר דיצא על התפוחים אלא שהב"י כתב דהר"מ בפ"ח מה"ב משמע דסובר כרא"ש והיינו מדכתב ענבים ותפוחים ולא כתב יין ותפוחים ואיהו סובר על הארץ ופירות אפילו הכי לא יצא ביין ותפוחים וע"כ כמ"ש המ"א אות כ"א דבפתיחה נמי בעינן פירות דהיינו פרי העץ כו' ובאמת מר"מ אין הכרע שהרי מרישא איכא למידק איפכא שכתב בפ"ח הי' אוכל בשר ושותה יין אין פוטר הא יין ופה"ע פוטר ועיין לח"מ שם ודוחק גדול לומר דסובר כהר"ר יחיאל דלפתן דהיינו בשר ודגים פוטר על המחי' ודוקא בשר ויין לא הא מחי' ובשר פוטר עט"ז ר"ח אות י"ו ואי"ה בפריי יבואר זה:
אם על המחי' פוטר יין ותמרים דהא הרא"ש ז"ל לא הודה להר"ר יחיאל בנו ז"ל בלפתן דלא זיין אבל יין מסעד נמי ותמרים נמי מיזן זיין או לאו מבואר אי"ה בפריי שם ושוב ראיתי בא"ר שם אות כ"ו הרגיש בזה וכאן אין להאריך: