ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים
דף לה:
גמרא כל הנהנה בלא ברכה וכו' מסקנא דמלתא דכל ברכות שלפניהם הוה דרבנן וברכת התורה י"א ד"ת כתבתי במ"א ואפילו כ"ש אסור להנו"ת בלא ברכה אפילו לרפואה כל שהחיך נהנה כדמסיק ל"ו א' והא דגוזל כנסת ישראל היינו אומה ישראלית בכללה, כפירש"י ז"ל שהאוכל בלא ברכה הפירות לוקין מלבד שמכריע וכו':
פסקא חוץ מיין עד גופא מ"ש שמן נמי לעלוי' יש לעיין הא מזיק כדלקמן אם לא ע"י אניגרון והא דפריך מרב יהודא ולא ממשנה חוץ מיין הא שמן לא אין למידין מכללות כ"ש כאן:
והא דאמר כל הזן יראה דהפרש יש בין זן ובין מזון כי זן הפועל ע"ד הזן את הכל ומזין מפועל שם הוסיף מ"ם כמו משכן מקדש וכו' וחמשת המינים הם בעלי שם שעיקר המזון מהם ומ"ש רש"י ד"ה סעיד חשיב טפי ממ"זון א"י מזן היל"ל אלא דסעיד משמע אפילו טפי ממזון דהיינו מחמשת המינים ואהא פריך אי הכי נבריך שלש ברכות כמו על הפת ורש"י ד"ה אי הכי ל"פ כן אלא דמזון הוה יע"ש והא דאמר אלא חמרא סעיד ומשמח ופיר"שי לא כדאמרת וכו' מלת אלא י"ל דל"ש כן ואי דס"ד דפת משמח וסעיד הא לא ס"ד אלא הוה ס"ד שזה עושה פעולתו המפורש וזה פעולתו
גופא וכו' אוזוקי מזיק ליה ופירש"י ז"ל וגבי ברכה ואכ"לת כתיב ואין זה אכילה דהא בתרומה כה"ג לאו אכילה מקרי ופטור מחומש ומפירש"י ירא"ה כסברת חה"ר ורא"ש והר"י לעיל דברכה מעין שלש ד"ת דאכלת וברכת אכלהו קאי דאל"כ האי ואכלת אין מקום כאן אלא דכל הנהנ"ה וכאן לא נהנה אלא ואכלת אכולהו ולפניו ק"ו כשהוא שבע וכו' עכ"פ ק"ו מדרבנן ולזה כתב רש"י דלאו אכילה מקרי וליכא ג"כ ק"ו ובפריי בסימן ר"ט יבואר עוד: