ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים
דף כט:
גמרא ת"ר וכו' עשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח ליראיך רש"י מהפך ותן ליראך נחת רוח כי היא רק העדר ההיזק ולא מתנה לכן שייך יותר לומר שיצל יראיו מן הערבוב ונחת רוח הוא להיות כ"א במקומו ומיושבים ולא יהא דבר המפחיד אותם ואז יצאו כל אחד ממקומם כמ"ש מבקש ה' השיב חמתי ל"א השתיק חמתי דברה תורה כלשון בני אדם כי בהיותם ד' מרות במקומם אז הוא במזג השוה וכשיוציאה האדומה ממקומה הוא בכעס (וכן אף וחימה שלוחי דרחמנא וכשישראל ח"ו עוברים רצונו יוצאים מתהומא רבה וכשישראל מטיבים דרכיהם משיבין כ"א לתהומא רבה למקומו וכן כל נחת רוח ה"פ שיהא כ"א נח ושקט במקומו ולא יהיה ערבוב) והטוב בעיניך עשה. כי אין אנו יודעים מה הוא הטוב כי טוב עוה"ז רע בטוב וטוב ברע משא"כ הטוב הגמור הוא טוב אמיתי וכן צרכי עמך ישראל מרובים משא"כ עכו"ם אין להם לדאוג כ"א על הגוף כבהמות משא"כ ישראל צריך דאגה העיקריות על הנפש וגם כשאין לגוף די מחסרו אז קשה כי הוא מיטרד וא"י לעסוק בתורה וייעודי התורה הוא רק הכנה ונתתי גשמיכם לא שכר כ"א הכנה להיותם פנוים וכו' ותן לכ"א די פרנסתו בכלל פרנסה הלבוש היא לבושא וחלוקא דרבנן ולכל גויה די מחסורו שאין נתינה כ"א שלא יהיה חסר ויהיה פנוי ללמוד תורה כדאמרן:
המלך בקונך וצא תפלת הדרך היינו אם שגורה בפיו יודע שיצליח דרכיו ועיין בפוסקים וא"ר סימן ק"י סעיף ד' ואי"ה בפריי יבואר שם: