אור ברסלב

ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים

דף ו:

דף ו.

בגמרא כל הקובע מקום וכו' עיין ש"ע צ' סעיף י"ט דאפילו בביה"כ יקבע מקום לא כרבינו יונה ומ"ש ר"י מירושלמי בביתו רבותא אמר אף בביתו שנתפלל ב"פ בשנה וכדומה יקבע וכ"ש בביה"כ ועיין זיי"ן ב' אויבים כו' י"ג תפלה ור"י גורס ברי"ף לתורה כי בזמן הזה תורה במקום מקדש ועיין קנ"ה באו"ח ברמ"א יקבע מקום לתורה והיא מרבינו יונה כאן ובפריי אי"ה יבואר:

אל יפסע פסיעה גסה כו' מצוה לרוץ הנה אל יפסע גסה אפילו לדבר מצו' דנוטל מאור עיניו עיין סימן ש"א ס"א אלא דה"ק אפילו מי שדרכו וטבעו לפסוע פסיעה גסה וא"א לעמוד בקל מ"מ מביה"כ יאנוס עצמו בזה אבל לביה"כ מצוה לרוץ לא פסיעה גסה דנוטל מאור עינו ועיין סימן צ' סי"ב ושם יבואר אי"ה ושם נאמר אסור לרוץ לא פסיעה גסה ועיין מהרש"א ח"א ורי"ף שם משמע דפסיעה גסה לביה"כ מצוה ולענ"ד שכיח הזיקא א"א שלוחי מצוה אלא כמ"ש מצוה לרוץ לא פסיעה גסה יותר מאמה עיין ש"א:

אחורי ביה"כ נקרא רשע כו' כדו ב"ר וכו' לית לן בה הנה בדברים קצרים אלו יש כמה שיטות אבאר קצת רבינו יונה פירש כרש"י כמו דפרשו התוס' ד"ה אחורי לעצמם והתוספות הבינו ברש"י כר"י הזקן שהביא רבינו יונה ואמנם לפירוש רבינו יונה ברש"י וכנראה שהיא פירוש התוס' יקרא רשע בעבר שלשתן או חוץ לביה"כ ב' משתחוה לצד אחר ג' אחוריו לביה"כ וה"ה עומד בצפון ודרום ואחוריו לביה"כ יש אלו הג' אלא דלמעט אם עומד אחוריו מחרח שבו ההיכל (היינו ביה"כ שלנו ובבל להיפך היכל במערב ופתחיהן במזרח וזה יורה פירש"י מעין מקדש עיין מהרש"א ז"ל) אע"ג דבב' לאסורא אין רשע מיקרי דהיינו אחוריו להיכל וחוץ לביה"כ והנה בתוס' י"ל בב' אנפי או דכתבו לדחות פי' ר"י הזקן (והם הבינו ברש"י כן) דבמזרח יהפוך למזרח דאדרבה אם אחוריו למזרח רשע כ"ש הפך פניו למזרח דמשתחווה למערב ולא ס"ל ראיות ר"י הזקן מתפלת השחר שהביא רבינו יונה מאחורי כפורת דהתם משתחוה לכפורת שכן החיוב דרך ארצם משא"כ ביה"כ מה בכך שמשתחוה להיכל משתחוה לרוח אחרת לא לבית המקדש לכן פירש"י דאחורי היינו צד הפתח (כפי מה שהבין רבינו יונה פרש"י) וג' לאסורא רשע הא ב' לא מיקרי רשע ואפשר דמ"מ אסורא איכא אלא דלא מיקרי רשע וא"כ אף באמת בעומד למזרח אין להתפלל כלל לא פניו להיכל ולא אחוריו להיכל וז"ש בש"ע צ' סעיף זיי"ן ויש לחוש לב' פירושים אע"ג דר"י הזקן מחמיר מרש"י י"ל דלרש"י ג"כ חומרא דלר"י הזקן במזרח ופניו להיכל לית לן בה וליכא איסורא עכ"פ (ושכן רע עכ"פ מדוחק שרי) ולרש"י י"ל כה"ג פניו למזרח איסורא איכא ולא רשע ועיין מ"א שם ותבין והנה מה שהבינו תוס' ברש"י כר"י הזקן ולא כמו שהבין רבינו יונה ברש"י י"ל מדפירשו רש"י ב"ר רשות ולא פירש בר חוץ דבפנים אין איסור ולא מיקרי רשע עכ"פ דווקא ג' לאיסורא מיקרי רשע אלא כפירוש ר"י הזקן דהשתא אם אחוריו למזרח רשע כ"ש בפנים ואחוריו להיכל דמשתחוה לצד אחר דרשע וע"כ בר רשות אבל לפי מ"ש הרמב"ם ז"ל בתשובה הביאו ב"י בסימן צ' דווקא בחוץ הא בעזרה במזרח שפיר דמי עדיין יש לפרש בר חוץ והבן זה ובקצרה לתוס' אחוריו מערב פתח בו י"ל הא מזרח אין רשע בכ"ע ואפשר איסורא איכא בכ"ע במזרח וה"ה צפון דרום כה"ג רשע ולר"י הזקן מזרח רשע כו' ובפירש סביב רשעים היינו חוץ וגם סביב היסב לצד אחר ואביי ל"פ אלא מפרש דל"ת דפליג אר' חלבו דלדידי' כל שעומד מבחוץ לחוד רשע ויש מפרשים כל אחורי חוץ כמו עומד אחר כתלינו וסוברים בצפון ופניו למזרח נמי אסור יע"ש צ' בב"י וא"ר ואי"ה בפריי יבואר וכאן אין להאריך:

אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפי לבי כנישתא אבל מהדר אפי לבי כנישתא לית לן בה הנה הדיוקים סתרי אמר לא מהדר אלא אחורי לביה"כ לפירוש רבינו יונה ברש"י דווקא ג' לריעותא חוץ ואחוריו והפך הצד הא במזרח ב' אין רשע ומ"מ לא שפיר למיעבד הכי ומהדר אפי' לבי כנישתא לית לן בה ועדיין קשה הא אין תפלתו נשמעת ומיקרי שכן רע וי"ל באין עשרה בביה"כ אין נקרא שכן רע ואי משום דאין תפלה נשמעת ומ"מ לית לן בה למנוע אותו דאיהו דאפסיד אנפשי' ובפריי יבואר עוד:

לעולם יהא זהיר במנחה שהרי אליהו וכו' לא הבינותי דשם קרבן מנחה ועיין א"ר רל"ב א' מנחה מנח שמשו כמו השמש מקריב עצמו כמו כן אנו ודרך עם המנחה מבקשים לילך ה"ה אנו ע"ד אליך ד' נפשי אשא ועיין טור רל"ב פירש זהירות כי באמצע יום טרוד וישכח לכן צריך זהירות ומייתי דגדולה תפלת המנחה. וכתב על כן אסרו מלאכות קביעות וא"י הא מעריב דפנוי אפ"ה אסור מלאכות אלו עיין מ"א רל"ה רל"ב עיין מהרש"א ח"א בעלות המנחה מתחלת זמן עלית זמן מנחה ובב"י רל"ב משמע דמצוה לאחר עד סמוך לדמדומי חמה ואי"ה בפריי יבואר ועין רשב"א בעין יעקב יפה מאוד ובקיצור ג' זמני תפלה בשעה שיש שינוי לז' כוכבי לכת וחמה א' מהם אנו מודים לה' דלא יקרנו שינוי (כי שינוי מורה על הפסד) ואנו מודים עליה ועמידה וירידה אנו מחויבים להתפלל אליו תמיד (כי לא לצרכינו נברא אלא לשמש ה' והבן) אליהו אמר ה' היא אלהים כי ידעו אלא שאמרו מרוממותו סילק השגחה ע"י אמצעי אמר אז ה' הוא בעצמו אלהים בזה העולם (של"ה אלהים מורה על הטבע) וז"ש כי כל אלהי העמים אלילים וה' שמים עשה הכל עשה אלא עשה לצבא השמים עכ"ד הנעימים ע"ש מצינו כפול למ"ד למיעט לא לחזק כמו זה וכמו שחרחורת יע"ש והבן:

תוכן העניינים

ראש יוסף על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה