אור ברסלב
ראש אמנה ספר ראש אמנה - הפרק הששי

ראש אמנה· רבנו יצחק אברבנאל

ספר ראש אמנה - הפרק הששי

ספר ראש אמנה - הפרק החמישי

הפרק הששי בהקדמה הראשונה אשר נצטרך אליה בדרוש הזה:

ההקדמה הראשונה ששם עיקר לא יאמר בלבד על מה שיאמר שם השרש והיסוד כי הנה שם השרש יאמר על התחלת צמח וראשית הווייתו ואשר ענפי האילן תלוים ומונחים עליו וכמו שאמר כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו (ירמיה י"ז) ואמר מתחת שרשיו ייבשו וכן שם יסוד נאמר על היסוד שהבנין עומד עליו כמו שאמר ערו ערו עד היסוד בה (תהלים קל"ז) ואמר יגלו מוסדות תבל כי זה נאמר על הנקודה האמצעית שהוא המרכז האמתי על כדוריות יסוד הארץ. ולכן באה לשון גלוי להיותה מכוסה עם שאר חלקי הארץ בכללו. ואמר מוסדות השמים ירגזו (שמואל ב' כ"ב) שהכוונה בו על כדור הארץ בכללו. וקרא אותו מוסדות השמים למה שכבר התבאר בטבעיות שאי אפשר לכל תנועה סבובית מבלי מרכז נח אשר עליו תסוב. הנה אם כן שם שרש ויסוד לא נאמר כי אם על הדבר שעמידת דבר אחר וקיומו תלוי בו ואין לו קיום זולתו. ואמנם שם עיקר עם היות שיאמר פעמים בזה השמוש עצמו באמרו ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו (דניאל ד') ובלשונם זכרם לברכה זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי. ואמרם דבר שיש בו עיקר מדאורייתא או שאין לו עיקר. הנה מלבד השמוש הזה עוד ישתמשו בו החכמים על דבר היותר נכבד ועצמי שבמינו ואף על פי שאין עמידת דבר אחר וקיומו תלוי בו. תמצא זה בדבריהם ז"ל שאומרים בהרבה מקומות וזה עיקר ואינו לשון שרש לדבר אחר. ואמרו מברך על העיקר ופוטר את הטפילה ר"ל בעיקר הדבר שסמך דעתו לעשות ממנו עיקר הסעודה. ובס' כיצד מברכין (דף מ"ד) אמרו כדברם על פירות גנוסר מליח עיקר ואמרו זה להיותו יותר משובח. ובס"ק דברכות (דף י"ב) לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפלה כיוצא בדבר לא יקרא שמך עוד יעקב לא שיעקר שם יעקב ממקומו אלא שיהא ישראל עיקר ויעקב טפל. הנה ראה בעיניך ששם עיקר יאמר פעמים הרבה על הדבר המשובח אע"פ שלא יהיה שרש לדבר אחר ועל זה השמוש אמר ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. והתימה מהחכם רבי יוסף אלבו איך בפ"ג מאמר ראשון כתב שעיקר שם הונח על דבר שעמידת דבר אחר וקיומו תלוי בו ואין לו קיום זולתו ומזה הפליג להקשות ולספק נגד הרב הגדול באמרו שהעיקרים אשר מנה בפירוש המשנה לא יצדק עליהם שם עיקר וגדרו והוא עצמו במאמר הג' מספרו נתקשה למה שנה תורה מן השמים עיקר והנבואה מסתעף ממנו בהיות הדבר בהפך ר"ל שהנבואה היא עיקר ותורה מן השמים סעיף והיתה תשובתו שלא שם תורה מן השמים עיקר והנבואה סעיף ולא השכר והעונש עיקר וההשגחה סעיף להיות מציאות הנבואה וקיומה תלויה על התורה או ההשגחה על הגמול והעונש ולא נקראו עיקרים מזאת הבחינה כי אם לפי שהתורה היא תכלית הנבואה והגמול והעונש תכלית ההשגחה ולמעלת האמונות האלה מואם עיקרים. הנה אם כן כשהקשה החכם הזה נגד הרב הגדול כתב שעיקר לא יאמר כי אם על החומר או הצורה. וכאשר הקשה אצלו אמר שכבר יאמר עיקר על תכלית הדבר. והאמת הברור ששם עיקר יאמר על שלשתם. ר"ל על חומר הדבר ועל צורתו ועל תכליתו שהוא החלק היותר שלם שבו. וכאשר תדע זה תבין דברי הרב הגדול שכתב בפי' המשנה בתחלת העיקרים ז"ל ראוי לבאר שעיקרי תורתינו ויסודותיהם י"ג וכו'. ובזה באר הרב שהי"ג אמונות שיזכור מהם יסודות ושרשים עצמיים כמציאות האלוה והתורה מן השמים והידיעה האלהית והשכר והעונש ומהם שעם היותם במדרגת היסודות הנה הם עיקרים ר"ל אמונות משובחות עצמיות עיקריות גדולות המעלה והם כל שאר העיקרים אשר זכר. ואחר הקדמתו בבאור שמהם עיקרים ומהם יסודות לא חשש הרב עוד בקריאת כל אחד מהם יסוד או עיקר להיות המקום ההוא ר"ל פירוש המשנה בלתי נאות לחקור בו איזה מהם עיקר ואיזה מהם יסוד כי היה הכוונה שמה להשריש לב התלמידים באמונות האמתיות לא בדבר אחר ונסתפק להניח ולבאר בתחלת דבריו שמהם עיקרים ומהם יסודות כדי להסיר מעליו תלונות בני ישראל. עוד תשוב תראה שהעיקרים והיסודות ההם שזכר הרב הגדול אינם עיקרי האמונות ולא עיקרי הדת בלבד. אבל כיון בהם הרב שיהיו עיקרי היהדות כדי שהמאמין בהם יהיה מכלל ישראל ושעליהם אמרה המשנה כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. וכאלו אמר שהעיקרים ההם הם היסודות אשר עליהם תבנה ותכונן ירושת העולם הבא הרוחני לכל אשר בשם ישראל יכונה. ובהאמינו אותם אף על פי שיחטא כמה חטאות יקבל ענשו על פי מריו ועכ"פ יהיה לו חלק לעולם הבא. ומבלעדי האמונות והעיקרים האלה לא יוכל האדם לירש העולם הבא. ראה דברי הרב שכתב בסוף העיקרים ז"ל וכאשר יהיו בלב האדם אלו העיקרים כולם ויאמין בם הנה הוא נכנס בכלל ישראל וצריך לאהוב אותו ולחמול עליו ולעשות עמו כל מה שצוה הבורא שיעשה איש לרעהו מהאהבה והאחוה ואפילו שיעשה כל העבירות שיש בעולם מצד התאוה והיצר וגבורת טבעיו החסרים יהיה לו עונש כפי חטאתו אבל יש לו חלק לעולם הבא והוא מפושעי ישראל. ואם לא יאמין אדם עיקר מאלו העיקרים כראוי כבר יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות וחייב אדם לשנאו ולמאוס בו ולאבדו ועליו נאמר הלא משנאיך י' אשנא עד כאן לשונו. הנה גלה הרב בזה שלא שם העיקרים והיסודות האלה למה שתפול התורה בביטול אחד מהם אבל היתה כוונתו לבאר אותה המשנה שאמרה כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. ולתת רושם וגדר בו נכיר ונדע מי הוא זה ואיזה הוא אשר בשם ישראל יכונה וצדיק באמונתו יחיה ושעליו כיונה המשנה. ואמר הרב שבהאמינו אלו הי"ג עיקרים שזכר יקרא ישראל ויהיה בן העולם הבא ואף על פי שלא ידע דבר אחר מכל התורה כולה די לו להשגת השלימות הרוחני באמונת העיקרים האלה. ולכן לכל איש ישראל ולגר הגר בתוכם הבאים לחסות תחת כנפי השכינה כשיאמר אחד מהם למדני תורה כדי שאהיה בן העולם הבא צריך ללמוד ה"ג עיקרים האלה בלבד ועמהם הנה שכרו אתו ובלעדיהן לא יזכר בשם ישראל ולא יזכה לחיי העולם הבא. ואמנם למה בחר הרב באמונות האלה ולא בזולתם הנה יתבאר אחרי זה:

תוכן העניינים

ראש אמנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה