ראש אמנה· רבנו יצחק אברבנאל
ספר ראש אמנה - הפרק השנים ועשרים
הפרק השנים ועשרים בחקירה על שאר דעות החכמים בעיקרים:
ואמנם העיקרים והיסודות אשר הביא הר"ר חסדאי כבר בארתי שרובם נכללים בעיקרי הרב המיימוני. וגם מהם נתלים במצות מיוחדות אשר אין ראוי שימנו בכלל העיקרים כמו שבארתי בהקדמה הז' וגם מהם כשתבחינם אינם יסודות מיוחדים לתורה האלהית במה שהיא אלהות לפי שגם כן ישתתפו בהם שאר הדתות טבעיות ונמוסיות כענין הבחירה וזולתם ממה שהביא וכבר התבאר בהקדמה השמינית שעיקרי התורה האלהית ראוי שיהיו מיוחדים אליה במה שהיא אלהות ולא ישתתפו לדת אחרת אך העיקרים שזכר הרב המיימוני כאשר תטיב בהם הבחינה והעיון תמצאם מיוחדים לתורתנו האלהית במה שהיא אלהית:
ואמנם שלשת העיקרים אשר העמיד בעל ספר העיקרים והשב שלהם כיונה המשנה באמרה ואלו שאין להם חלק לע"ה האומר אין תחיית המתים מן התורה שכיון לכפור ולהכחיש השכר ועונש האלהי והאומר אין תורה מן השמים שהוא העיקר השני ואפיקורוס שהוא המכחיש מציאות השם הנה כשנתבונן בעיקריו נמצא שלא ימלטו גם כן משגיאה וטעות. כי הנה עשה יסוד ראשון שהוא נמצא ויתחייב אליו ספק ראשון שהעיר הר"ר חסדאי נגד הרב. וגם כן עשה תורה מן השמים סוג לנבואה ולמעלת נבואת משה ואמר שהמה יכנסו תחתיו. והנה מציאות הנבואה בכלל הוא הסוג ע"ד אמת והתורה מן השמים הוא המין הנכנס תחתיו. וכבר הרגיש הוא עצמו בספק הזה בפ"ד מאמר ראשון מספרו אבל לא תירצו כראוי. גם כי אם נמנה תורה מן השמים עיקר באותו אופן שהניחו יהיה הדבר עיקר לעצמו. ודרך הרב המיימוני באמרו התורה אשר בידינו היום הוא דרך אחר ישר ובריא אולם. וכן בעיקר השכר והעונש שאמר שנכנסו תחתיו הידיעה וההשגחה אין ספק שההשגחה הוא הסוג והשכר והעונש הוא מין ממיניו. והמשנה אשר הביא לסיוע דעתו לא כיונה למה שחשב כלל כי הנה תחיית המתים אינו סוג השכר והעונש:
ולמה יהיה סוג ויכנסו תחתיו הידיעה וההשגחה ושאר הדברים הכוללים ממנו. גם האפיקורוס אינו מכחיש מציאות השם בלבד כי אם גם כן ידיעתו והשגחתו והשכר והעונש וכמו שביאר הרב בספר המורה ובמקומות אחרים וכל זה יוכיח שאין מספר העיקרים אשר הניח החכם הזה מדוקדק:
וכבר ראיתי מי שחשב שאין ראוי שנניח לתורה האלהית כי אם עיקר אחד והוא מציאות השם וקראו קבלת מלכות שמים והוא דעת בעל ה"ג כמו שיראה מדבריו אשר זכרתי למעלה בפרק י"ח. ואחשוב שמדברי הרב המיימוני ג"כ לקחו זה במה שאמר בתחלת ספר המדע יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון וכו'. ביאר שהפינה ההיא היא יסוד לשאר היסודות והיא אם כן בלבד יסוד ראשון לכל התורה כולה. אבל גם זה בלתי מספיק לפי שכבר יאמין האדם במציאות האל דיהיה כופר בשאר הכנות כולם אם לא יתחברו ליסוד הראשון ההוא שאר יסודות. ויש מי שחשב גם כן שאין לתורה האלהית כי אם עיקר א' אבל שהוא תורה מן השמים לפי שבה יתבארו ויוכללו העיקרים כולם. ועם היות שזה כן הנה יהיה זה עיקר לעצמו ר"ל שעיקר התורה האלהית הוא שהתורה מן השמים ובטל הוא שיהיה הדבר עיקר לעצמו. ואלו הייתי בוחר בהנחת עיקרים לתורה האלהית לא הייתי מניח כי אם עיקר אחד והוא חדוש העולם לפי שהוא השרש והיסוד אשר עליו תסוב התורה האלהית ופינותי' ואמונותי' כולם אם בזכרון הבריאה הראשונה ואם בסיפורי ענייני האבות ומעשה הנסים והנפלאות אשר אין מקום להם כי אם עם אמונת החדוש וגם כן אמונות הידיעה וההשגחה והשכר והעונש כפי המצות אשר א"א שיאמין האדם כל זה בשלימות אם לא יאמין בחדוש העולם הכולל הרצוני וכמו שזכר הרמב"ן בתחלת פירוש התורה באמרו כי חדוש העולם הוא שרש האמונה כולה וכל מי שאינו מאמין בו וחושב שהעולם קדמון הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל. וכן כתב הרב המורה פי"ד ח"ב שאמונת חדוש העולם היא יסוד תורת מרע"ה בלא ספק והיא שנית לעיקר היחוד ושאברהם אבינו התחיל לגלות זה הדעת אשר הביאו אליו העיון ושלזה היה קורא יי' אל עולם ושכבר הורה זה הדעת באמרו אל עליון קונה שמים וארץ. הנה התבאר לך מדברי הרבנים האלה שאמונת חדוש העולם היא עיקר גדול בתורתנו ואותו ראיתי צדיק לפני בעיקרי התורה לא מציאות האל ואחדותו והרחקת הגשמות ושאר הדברים שבא מופת עליהם ואינם מיוחדים לתורה האלהית במה שהיא אלהית כי גם שאר התורות והחכמות מסכימות בהם כל שכן שבאמונת החדוש יתאמתו שאר היסודות או רובם וגם במופת כמו שביאר אבובכר בספרו חי בן יקטן. ואולי שאל זה רמז וכיון הכתוב במה שאמר בתחלת התורה בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ויהי מלת ראשית מלשון התחלה ועיקר ושרש וכאלו יאמר שדברי התורה האלהיית כלם ראוי שישמע אותם האדם עם התחלה ושרש וראשית אחד והוא שברא אלהים את השמים ואת הארץ. ואחר ההתחלה הזאת הביא ספורי הבריאה והאבות והמצות ושאר הדברים. ולהיות האמונה הזאת שרש והתחלת התורה הונחה על צד הקבלה והאמונה בתחלת התורה וקודם כל דברים כמשפט ההתחלות: