רא"ה על ברכות· רבנו אהרן הלוי [הרא"ה] מברצלונה
דף מב.
רב הונא אכל מפת הבאה בכיסנין. פי' פת שבתוכה פירות262. תריסר ריפתי בני תלתא תלתא לקבא ולא בריך. פי' לאחריו שלש ברכות263. אמר רב נחמן עדיין כפין הוא. פי' כיון שלא בירך אחריהם שלש ברכות גלי אדעתיה שלא לקביעות אכילה אכלן דאכתי כפין הוא264. הדר265 אמר רב נחמן כל שאחרים קובעין עליו סעודה צריך לברך266. כלומר אע"פ שזה אינו קובע סעודתו עליו ואינו אוכל ממנו לקביעות, כל שהוא אוכל מהם כל כך שאחרים בכיוצא בזה קובעין עליו סעודה צריך לברך אחריו שלש ברכות.
וכתב רבינו ז"ל דמסקנא היכא דאכיל להו בתורת כסנין. כלומר בתורת פירות שאינו קובע סעודתו עליו. בתחלה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף ולא כלום. פי' וזו ודאי טעות סופר הוא, ורבינו ז"ל ודאי הכי קאמר ולבסוף מעין שלש267. והיכא דאכיל לה בתורת קביעותא מברך עלייהו המוציא ושלש ברכות דאמר רב יהודה אמר שמואל לחמניות מערבין בהן. כלומר עירובי חצרות דבעינן פת268. ומברכין עליהן המוציא. פי' והיינו פת הבאה בכסנין269. ואוקימנא בדקבע סעודתיה עלייהו.
[רי"ף ל, א]
רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה דרב נתן בתר דגמור סעודתייהו שדו להו מידי קמייהו ויתבי ואכלי270. פי' ודאי הני דאכלי מברכי הוו דהא אמרינן דגמור סעודתייהו והוו להו הני דברים הבאים לאחר הסעודה ושלא מחמת הסעודה דטעונין ברכה כדאיתא לעיל [מא, ב]271. אמר ליה לא סבר ליה מר גמר אסור לאכול. פי' ואפילו בברכה לפי שהוקבע לברכת המזון וחייב לברך ברכת המזון תחלה272. אמר ליה סילק איתמר. כלומר סילק השולחן273.
ולית הילכתא הכי אלא כל שלא נטל ידיו לברכה מצי אכיל כדאמרינן בגמרא ולית הילכתא ככל הני שמעתתא, כלומר דגמר וסילק, אלא כי הא דאמר רב חייא בר אשי אמר רב שלש תכיפות הן תיכף לסמיכה שחיטה, פי' וסמך ושחט274, תיכף לגאולה תפלה תיכף לנטילת ידים ברכה. פי' לאו [ל]חיוביה לברוכי לאלתר, אלא למימרא למיתסר ליה למיכל ולמישתי עד דמברך ברכת המזון, דהא קביל עליה לברוכי ברכת המזון275, הא כל היכא דליכא נטילת ידים276 לא מיתסר ליה למיכל ולמישתי משום ברכת מזונא277, ואי משום דהוה נמלך278, כד הדר אכיל סגי ליה במברך לפניו279, והא דאמרינן בפסחים [קג, ב] דאמר להו רב ייבא סבא לתלמידי דרב משמיה דרב כיון דאמריתו הב וניבריך איתסר לכו למישתי דאתי לעכובינהו משום אמירה בלחוד ולאו משום נטילת ידים ותרוייהו משמיה דרב280, הא פריש לה רבינו ז"ל התם281 דבלא ברכת היין קאמר282, וכיון דכן מוטב ליברכו ברכת מזונא ומברכי אכסא ברכת היין והדר שתו אדנפשייהו283 בלא ברכת היין, ובלבד דלא הוי נמלך284, מכי שתו השתא ומברכי ברכת היין והדר תו בעי לברוכי ברכת היין אכסא דברכת מזונא285.
מתני'. בירך על היין שלפני המזון פטר היין שלאחר המזון בירך על הפרפרת שלפני המזון פטר הפרפרת שלאחר המזון בירך על הפת פטר (על) הפרפרת. פי' פת הבאה בכסנין286 וכיוצא בו287 כדפרישנא לעיל [מא, ב]288, וכל שכן מעשה קדרה שהן טפלה לפעמים עם הפת שנאכלין עמו והכי איתא בגמרא [מב, ב]289, והני דהוו מזון פטר פת לכלהו בתוך הסעודה ואפילו שלא מחמת סעודה כדמוכח במאי דפרישנא בגמרא290. בירך על הפרפרת לא פטר את הפת. [פי'] אבל מעשה קדרה פטר291, פי' בבאים בתוך סעודתו של פרפרת ואפילו שלא מחמת סעודה, דמעשה קדרה לגבי פרפרת כפרפרת לגבי פת292, ומעשה קדרה היינו אורז ודיסא וסלקא וטרגיז וטיסני כדאיתא לעיל בגמרא [לז, א] והם מיני מאכל של חטה, והוא הדין פת דוחן ובשר וגבינה וביצים ודגים ותבשיל וכל דברים המיוחדים למזון דכלהו פטר פרפרת ואפילו שלא מחמת סעודה, והכי מוכח במאי דפרישנא בגמרא293. [בית שמאי אומרים אף לא מעשה קדרה].