אור ברסלב

רא"ה על ברכות· רבנו אהרן הלוי [הרא"ה] מברצלונה

דף כט:

דף כט.

[רי"ף כ, א]
אמר רבי תנחום אמר רבי אסי אמר רבי יהושע בן לוי טעה ולא הזכיר ראש חודש בעבודה חוזר לעבודה, בהודאה. כלומר אם נזכר בהודאה. חוזר לעבודה86 בשים שלום חוזר לעבודה ואם סיים חוזר לראש אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא הא דאמרת אם סיים חוזר לראש לא אמרן אלא שעקר את רגליו אבל לא עקר את רגליו חוזר לעבודה אמר רב נחמן בר יצחק הא דאמרן לא עקר את רגליו חוזר לעבודה לא אמרן אלא בשהוא רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אבל בשאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אף על פי שלא עקר את רגליו חוזר לראש. פי' דתרתי בעינן דלא עקר את רגליו ורגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, ולא אמרן אלא שלא סיים אותן וכיון דכן הוה ליה כמי שלא סיים תפלתו. והני תחנונים דאמרינן היינו דכבר אמר יהיו לרצון אמרי פי, ואפילו הכי כיון דרגיל לומר תחנונים אחר כן, כל היכא דלא אמרן חשיב כמי שלא סיים תפלתו, אבל ודאי אפילו אין רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו כל היכא דלא אמר יהיו לרצון אמרי פי חוזר לעבודה דודאי יהיו לרצון אמרי פי מכלל התפלה וכל היכא דלא אמרו לא חשיב סיים תפלתו. ומיהו ודאי כל היכא דבעי יכול לומר תחנונים כל כמה דבעי אחר תפלתו ומקמי יהיו לרצון אמרי פי, דהא אמרינן בפרק אין עומדין [לא, א] דאם בא לומר תחנונים אחר תפלתו אפילו כסדר יום הכפורים אומר, ואי בתר יהיו לרצון אמרי פי צריכא למימר פשיטא, אלא ודאי מקמי יהיו לרצון אמרי פי ולא הוי הפסקה, ויכול לאמרו אחר כל מה שרוצה להתפלל, ואף על גב דתיקנוה רבנן אחר שמונה עשרה, תחנונים לא חשיבא ברכה בפני עצמן ובכלל ברכה אחרונה הם וכולהו כתפלה אריכתא דמי87. פי' והא דאמרינן ואם סיים חוזר לראש, [לראש] כל התפלה קאמרינן, דכיון דטעה וסיים תפלתו בטעות הוה ליה כמי שלא התפלל, והכי דייק בהדיא לישנא דחוזר לראש.

פי' והא דאמרינן לעיל דטעה ולא הזכיר שאלה בברכת השנים דאין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה דוקא שאלה שהיא שאלת צרכיו בזו יש לה תשלומין בשומע תפלה שהוא מקום מיוחד גם כן לתבוע צרכיו, אבל גבורות גשמים אם טעה ולא הזכיר אין לו תשלומין88. וכל שחתם הברכה בטעות הוה ליה טעה בשלש ראשונות דחוזר לראש89, ומיהו דוקא בשחתם הברכה אבל לא חתם חוזר ומזכיר דלא חשיב טעה אלא בשחתם90.

מתני'. רבי אליעזר אומר כל העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה ואומר91 הושע ה' את עמך וכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך ברוך אתה ה' שומע תפלה. פי' הכי גרסינן כמו שכתבתי ולא גרסינן תפלה קצרה מעין שמונה עשרה דמעין שמונה עשרה לחוד ותפלה קצרה לחוד, ותפלה קצרה היינו מאי דפריש הושע ה' וכו'.

[גמ'] מאי קבע אמר ר' יעקב בר אידי אמר רב הושעיא כל שתפלתו דומה עליו למשאוי ורבנן אמרי כל שאינו יכול לאומרה92 בלשון תחנונים. כלומר אלא בטרוניא93, ומתניתין דקאמר אין תפלתו תחנונים94 הכי קאמר אין תפלתו מקובלת כיון שאינה תחנונים95.

תנו רבנן המהלך במקום גדודי חיות ולסטים יתפלל תפלה קצרה מאי תפלה קצרה אחרים אומרים צרכי עמך ישראל מרובים ודעתם קצרה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה והטוב בעיניך עשה ברוך אתה ה' שומע תפלה אמר רב הונא ואיתימא רבי יהושע בן לוי הלכה כאחרים. פי' וליתא למתני' לדר' יהושע דאמר הושע ה' את עמך וכו' כיון דאיפסיקא בהדיא הילכתא כאחרים.

פי' ובגמרא אמרינן אמתניתין מאי פרשת העיבור אמר מר עוקבא אפילו בשעה שאתה מלא עברה כאשה עוברה יהיו צרכיהם לפניך ואיכא דאמרי אפילו בשעה שישראל עוברין על דברי תורה יהיו צרכיהם לפניך. ומפני שפירוש עיבור, דברים שאין ראוי לאומרם בשעת תפלה, אומרם בכלל. ומשום דלא הילכתא לא מייתי לה רבינו ז"ל.

פי' ואין בברכה זו פתיחה ולא מלכות, וכעין ברכת השבח שאומרה על הגשמים שהיא נשמת כל חי96, וכן תפלת הדרך דאמרינן לקמן, שאי[נ]ן ברכות קבועות אלא בקשת רחמים והודאה בעלמא לשם יתברך ומתחלה כך נתקנו97.

אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא לא תרתח ולא תחטי ולא תירוי דלא תחטי. פי' שלא תשתכר. וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא מאי היא אמר רב יעקב אמר רב חסדא זו תפלת הדרך. פי' והיא לעולם מלבד תפלה קצרה, וכן אפילו התפלל תפלה שלימה דליכא תפלה קצרה, תפלת הדרך לעולם איתא. אמר רב יעקב אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך מאי תפלת הדרך יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתוליכנו98 לשלום ותצעידנו לשלום ותסמכנו ותחזירנו לביתנו לשלום ותצילנו מכף אויב ואורב בדרך ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו ברוך אתה ה' שומע [תפלה]. אמר אביי לעולם לישתף איניש בהדי ציבורא. פי' שיאמר בלשון רבים תוליכנו ותצעידנו ותסמכנו ותחזירנו וכן כולם99.

תוכן העניינים

רא"ה על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה