אור ברסלב

רא"ה על ברכות· רבנו אהרן הלוי [הרא"ה] מברצלונה

דף כב:

דף כב.

מתני'. היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. פי' למאן דאמר בעל קרי אסור, ואפילו הכי לא יפסיק אלא יקצר כלומר נוסח כל ברכה וברכה. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא ינץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא. פי' ומתניתין למי שקורא כותיקין כדאיתא לעיל [ט, ב] ולהכי נקיט שיעורא דהנץ החמה, והכי איתא בגמרא [כה, ב]. ואם לאו יתכסה במים ויקרא. פי' בעודו במים. ולא יתכסה במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. פי' אסיקנא בגמרא [כה, ב] בפירושא דמתניתין דהכי קאמר ולא יתכסה במים הרעים ולא במי משרה כלל ולא יתפלל כנגד136 מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים. כמה ירחיק מהם. פי' ממים הרעים וממי משרה137 וממי רגלים. ומן הצואה ארבע אמות.

[רי"ף יד, א]
תנו רבנן היה עומד בתפלה וראה צואה כנגדו מהלך לפניו כדי שיזרקנה לאחוריו ארבע אמות. פי' וחוזר לראש תפלתו138. והתניא לצדדין לא קשיא הא דאפשר הא דלא אפשר. פי' דאפשר יזרקנה לאחוריו דלא אפשר לאחוריו יזרקנה לצדדין.

התפלל ומצא צואה במקומו הואיל וחטא. כלומר דאיבעי ליה לעיוני שפיר139. אין תפלתו תפלה אלא צריך לחזור ולהתפלל במקום טהור.

היה עומד בתפלה ומים שותתין על ברכיו ממתין עד שיכלו המים וחוזר. פי' ממתין עד שיכלו המים יפה מגופו. ומדקאמר חוזר משמע שלא ירחיק כלל וכן יפה לו לחזור למקום תפלתו, ומיירי ודאי בשנבלעו המים במקומן שאין בהם טופח140. ובשביל מים שעל בשרו אינו אסור, אפילו למאן דאמר לקמן [כה, א] צואה על בשרו אסור אף על פי שמכוסה בבגדיו, מי רגלים קילי טפי, שלא אסרה תורה אלא כנגד העמוד בלבד אבל על בשרו מותר ואפילו מדרבנן כיון שמכוסה בבגדיו141, ומאותן מים שעל בגדיו אינו אסור שהרי יש בגד עליון שמכסה הכל142. להיכן הוא חוזר רב המנונא ורב חסדא חד אמר חוזר לראש וחד אמר חוזר למקום שפסק וכתב רבינו האי גאון ז"ל דהילכתא כמאן דאמר חוזר למקום שפסק ואם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש. פי' דוקא בתפלה143 ומשום דאסור להפסיק בה144 אית לה האי דינא, אבל בהלל ובמגילה וקרית שמע ובשאר ברכות באותן שיש לו רשות להפסיק בהן145 אפילו שהה כדי לגמור את כולה אינו חוזר לראש.

גרסינן בפרק בני העיר שמכרו רחובה של עיר [מגילה כז, ב] תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק המתפלל מרחיק ארבע אמות ומשתין והמשתין מרחיק ארבע אמות ומתפלל אמר ליה רב נחמן בשלמא משתין מרחיק ארבע אמות ומתפלל דתנן כמה ירחיק מהן [ו]מן הצואה ארבע אמות אלא המתפלל מרחיק ארבע אמות ומשתין אי הכי קדישתינהו לכולהו שבילי דנהרדעא. פי' אם תאמר שאסור להשתין בארבע אמות במקום שהתפללו, שהרי העם פעמים מתפללין במקום זה ופעמים במקום זה ונמצא כל נהרדעא מקודשת. תני ישהה כלומר הא דתני ירחיק ישהה הוא ואמרינן בשלמא משתין ישהה כדי הילוך ארבע אמות ואחר כך יתפלל משום ניצוצות. פי' שברגליו של אדם וכדי שייבשו146. אלא המתפלל ישהה כדי הילוך ארבע אמות ואחר כך ישתין מאי טעמא אמר רב אשי כל כדי הילוך ארבע אמות תפלתו של אדם סדורה לו בפיו ורחושי מרחשן שפוותיה.

תוכן העניינים

רא"ה על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה