אור ברסלב

רא"ה על ברכות· רבנו אהרן הלוי [הרא"ה] מברצלונה

דף יא:

דף יא.

[רי"ף ה, ב]
מאי מברך אמר רב יעקב בר אידי אמר רב הושעיא יוצר אור ובורא חשך ונימא יוצר אור ובורא נוגה אמר רבה בר עולא כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום. פי' וכיון דבעינן לאדכורי בעינא לישנא דמיבריר ודאי שאינו יוצא ידי הזכרה בלשון מסופק דמשמע נמי אור, ולא אמר יוצר אור ובורא לילה דגבי אור לא שייך לילה אלא גבי יום וכיון דאמר יוצר אור דבעי למימר הכי אי משום לישנא דקרא אי משום דעל מאורה הוא מברך ובההוא חותם וכיון דכן דבעי למימר יוצר אור אמר נמי בורא חשך דהוא הפכו100. מדת לילה ביום יוצר אור ובורא חשך מדת יום בלילה גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור. פי' מסתברא דהיינו לישנא קמא דהוו אמרי נינהו101 בברכה ראשונה בערב דאילו לדידן הוה ליה למימר בורא יומם ולילה דקדים. וברכה שניה מאי היא אמר רב יהודה אמר שמואל אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם וכן הוא אומר אהבת עולם אהבתיך תניא נמי הכי אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם. כתב רבינו ז"ל וקיימא לן כרבנן והאי דאמרינן לקמן אמר רב יהודה אמר שמואל השכים לשנות קודם שיקרא קרית שמע צריך לברך לאחר שקרא קרית שמע אין צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה פי' דמשמע מיניה דאהבה רבה קאמרינן ההיא מימרא דשמואל היא דהוה מרה דשמעתא קמייתא ורבנן פליגי עליה וכבר אידחי לה דשמואל דתניא כותייהו דרבנן.

פי' הא דאמר רב יהודה קרא קרית שמע אינו צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה פירשו בירושלמי [ט, ב]102 והוא ששנה על אתר פי' לאלתר, וטעמא משום דאהבה רבה אינה ברכה מיוחדת לתלמוד תורה, ולתלמוד תורה103 ברכה אחרת מיוחדת יש לה, אלא שמכל מקום כיון דקרית שמע בכלל תלמוד תורה כיון שבירך עליה ושונה לאלתר הרי הוא פטור בכך104.

אמר רב הונא למקרא צריך לברך למשנה אין צריך לברך. פי' דעיקר תורה תורה שבכתב ועליה צריך לברך105. ור' אלעזר106 אמר למשנה צריך לברך. פי' שהוא עיקר תורה שבעל פה והכל הסכימו עליה. למדרש אין צריך לברך. פי' לפי שהוא במחלוקת ושלא בהסכמת הכל. (ור' יוחנן) [ורב] אמר אף למדרש צריך לברך דאמר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב (לרב) לתנויי פירקין בספרא דבית רב פי' תורת כהנים בספרא הוה מקדים וקאי ומשי ידיה [ומברך] ואתניין וכתב רבנו האי גאון ז"ל הלכתא כותיה ומנהגא כותיה.

מאי מברך אמר רב יהודה אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה ורבי יוחנן אמר107 הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך ישראל ונהיה כולנו לומדי תורתך ויראי108 את שמך ברוך אתה ה' למדני חקיך109 רב המנונא אמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה והא דרב המנונא מעולה שבברכות. פי' והכי אמרינן בגמ'. אמר רב פפא הילכך נימרינהו לכולהו. וכיון דכן מסתברא ודאי לרבי יוחנן דאמר הערב נא (ו)בפתיחה הוה אמר לה דאילו בלא פתיחה ליכא למימר כיון דאינה סמוכה לחברתה, אבל אנן דאמרינן לכולהו ודאי הערב נא לא אמרינן בה פתיחה דהויא לה סמוכה לחברתה, ואע"ג דקמיתא מטבע קצר דלית לה חתימה אפילו הכי חשבינן לה להערב נא סמוכה לחברתה110, אבל אשר בחר בנו אע"פ שהיא סמוכה לחברתה פותחין בה לעולם מתוך שהיא ברכה שהיא באה לפעמים בפני עצמה כשקורין בתורה בציבור, כטעם ברכת אשר ברא ששון ושמחה שהיא פותחת בברוך מתוך שהיא באה לפעמים בפני עצמה כשאין שם פנים חדשות111. ורב סבא ז"ל112 כתב דשלש ברכות אלו כנגד מקרא ומדרש ומשנה113.

וכיון שבירך ברכות אלו בבוקר שוב אינו צריך כלל כל היום114, דלא דמי לההיא דלעיל דאהבה רבה דבעינן ששנה על אתר דההיא אינה ברכה מיוחדת אלא לקרית שמע כדפרישנא לעיל, אבל ברכות אלו שהם מיוחדות לתלמוד תורה יוצא בהן לכל היום, ולא דמי לתפלין דכל אימת דמניחן מברך עליהן [סוכה מו, א] וסוכה כל זמן שנכנס בה [שם] דהתם סילוקן מוכיח עליהן מה שאין כן בתלמוד תורה115, אבל בלילה שהוא זמן שינה לכל ודאי הפסקה בשישן116, מה שאין כן ביום דלאו זמן שינה לכל ולא עוד אלא דאסור לישן [סוכה כו, ב]117 ולא חשבו הפסקה לתלמוד תורה אלא כשהיא שוה לכל בזמן אחד כמו הלילה דהתם חשבינן הוכח בסילוקה, אבל בכל שאינה שוה בכל בזמן אחד אע"ג דמידחי גברא כגון מיעל לבית הכסא לא הויא הפסקה דכל היום חיוב תורה עליו ואין הוכח בסילוקה דפעמים בלאו הכי ששותק ואינו שונה118, ולרבנן דבי רב אשי דאמרי התם במסכת סוכה [מו, א] לענין תפלין דכל אימת דממשמשי בהו מברכי, התם הוא בתפלין בלחוד משום דכתיב ולזכרון119.

ומיהו אף על פי שבירך בבוקר על תלמוד תורה מברך אהבת עולם על קרית שמע120 ואשר בחר בנו כשקורא בתורה121 שהן ברכות מיוחדות להן.

תוכן העניינים

רא"ה על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה