רא"ה על ברכות· רבנו אהרן הלוי [הרא"ה] מברצלונה
דף ח.
ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת59 שנאמר ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהציבור מתפללין רבי יוסי ברבי חנינא מהכא בעת רצון עניתיך אימתי עת רצון בשעה שהציבור מתפללין רב נחמן אמר מהכא הן קל כביר ולא ימאס תניא נמי הכי מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן קל כביר ולא ימאס פדה משלום נפשי מקרב לי אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומצוי בבית הכנסת60 כאילו פדאם לבני61 מבין האומות עד סוף כל הדורות. פי' שלום זה תורה וגמילות חסדים62, ומאי דכתיב כי ברבים היו עמדי קרי בית הכנסת.
אמר רבי שמעון בן לקיש כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע שנאמר כה אמר ה' על כל שכני הרעים ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנאמר הנני נותשם מעל אדמתם אמרו ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבבל תמה אמר כי כתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם בארץ ישראל כתיב פי' דהא כתיב על האדמה אבל בחוצה לארץ לא כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר להו היינו דמהני להו כדאמר להו רבי יהושע בן לוי לבניה אקדימו ואחשיכו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי אמר רב אחא בר' חנינא מאי קראה אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי וכתיב בתריה כי מוצאי מצא חיים.
וגרסינן בפרק שלשה שאכלו כאחת [מז, ב] אמר רבי יהושע בן לוי לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שימנה עם עשרה ראשונים שאפילו מאה באין אחריו נוטל שכר כולן שכר כולן סלקא דעתך אלא אימא שכר כנגד כולן.
אמר רב חסדא לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל שנאמר לשמור מזוזות פתחי. פי' שישהה קצת לאחר שנכנס כדי שתתיישב דעתו63 ומפרש לשמור מלשון המתנה.
אמר ליה רבא לרפרם בר אבא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא אמר ליה הכי אמר רב חסדא אוהב ה' שערי (בת) ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינין בהלכה מכל בתי כנסיות ובתי מדרשות והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. רב אמי ורב אסי אע"ג דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריה לא הוו מצלו אלא ביני עמודי היכא דגרסי. אמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתאי ומצלינא בגו כנישתא כיון דשמעתא להא דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא.
ואמר ר' חייא בר אמי מאי דכתיב ועוזבי ה' יכלו זה שמניח ספר תורה כשהוא פתוח ויוצא ר' אבהו נפיק בין גברא לגברא בעי רב פפא בין פסוקא לפסוקא מאי תיקו רב ששת הוה מהדר אפיה וגריס אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו. כתב רבינו ז"ל קאמרי רבנן64 דוקא רב ששת דתורתו אומנותו אבל להורות לאדם ששואל לפי שעה או לפרש דבר אסור דהא אמר רבה בר רב הונא [סוטה לט, א] כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר ואפילו בדבר הלכה עד כאן. פי' ואיכא דמפרש65 דוקא רב ששת דהוה סגי נהור ולא היה לו מותר לקרות בתורה דהוו להו דברים שבכתב ואי אתה רשאי לאומרן על פה66 ולהכי מהדר אפיה וגריס67, והיינו דאמרינן בכולי תלמודא [סוטה מח, ב] כדמתרגם רב ששת שלא היה לו מותר לקרות והיה מתרגם.
[רי"ף ד, ב]
אמר רב הונא בריה דרב יהודה אמר רב מנחם אמר רב אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבון וכל68 המשלים פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום מאריכין לו ימיו ושנותיו.