רא"ה על ברכות· רבנו אהרן הלוי [הרא"ה] מברצלונה
דף ד:
[רי"ף ב, ב]
אמר מר קורא קרית שמע ומתפלל מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית ורבי יהושע בן לוי אמר תפלות באמצע תיקנום שבשחרית קורא קרית שמע ומתפלל ובשעת המנחה מתפלל תפלת המנחה ולערב מתפלל תפלת ערבית ואחר כך קורא קרית שמע נמצא קרית שמע של שחרית בתחלת היום וקרית שמע של ערבית בתחלת הלילה וליתיה לדרבי יהושע בן לוי דקיימא לן כרבי יוחנן דתניא מסייע ליה ואף על גב דצריך לומר השכיבנו בין גאולה לתפלה לאו מפסיק הוא דכיון דתקינו רבנן השכיבנו [בגאולה] כגאולה אריכתא דמיא ובתפלת שחרית נמי בעי למיסמך גאולה לתפלה ואף על פי שבתחלה אומר ה' שפתי תפתח כיון דתקינו רבנן ה' שפתי תפתח בתפלה כתפלה אריכתא דמיא.
פי' ולפי זה תימה במה שנהגו לברך אחר השכיבנו ולומר ברוך ה' לעולם ולהפסיק בקדיש28, וקיבלנו דתקנת ראשונים היתה משום דקיימא לן [לקמן כז, ב] אליבא דהילכתא תפלת ערבית רשות והיו בתי כנסיות שלהם רחוקים והיה טורח ציבור להתעכב שם ולהתפלל שמונה עשרה לאחר שחשיכה וקבעו מטבע זה שיש בו שמונה עשר הזכרות כנגד שמנה עשרה ברכות, ואחר כך מי שמזדמן לו ורוצה להתפלל בביתו תפלת ערבית הרשות בידו29, הילכך האידנא נמי כיון דקיימא לן תפלת ערבית רשות כל היכא דאית ליה ניחותא במילתא מצי לצלויי תפלת ערבית ברישא ולבתר הכי קרית שמע30, תדע לך דהא אשכחן רבנן לקמן במכילתין [כז, ב] דמצלו לה מקמי עונת קרית שמע דאמרינן דאיכא דצלי של שבת בערב שבת ושל מוצאי שבת בשבת ובודאי דמצלו בתר [הכי] קרית שמע בעונתה31.
פי' ונהגו לחתום בברכת השכיבנו ברוך אתה ה' שומר עמו ישראל לעד ובערב שבת חותמין פורס סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם, ואינו נראה למורי רבינו ז"ל שלא מצינו שינוי חתימה בין חול לשבת כל זמן שאין בו הזכרה של שבת32, ועוד אמרו במדרש [ויק"ר ט, ט] שכל הברכות חותמיהן שלום והביאו זו של השכיבנו שהיא פורס סוכת שלום אלא ודאי כאן וכאן עיקר חתימה של השכיבנו היא פורס סוכת שלום עלינו33.
[רי"ף ג, א]
אמר רבי יהושע בן לוי אף על פי שקרא אדם קרית שמע בבית הכנסת מצוה לקרותה על מטתו שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודוקא פרשה ראשונה כדאמרינן פרק הרואה [ס, ב].