ראה מעשה· רבי רפאל אוחנא
סימן י"ז · אלא מעתה אציגה נא עמך דינים השיכים לערב שבת, הנה הנם סדורים בתחלת בית מנוחה, וזה לשונו:
אֶלָּא מֵעָתָּה אַצִּיגָה נָא עִמְּךָ דִּינִים הַשַּׁיָּכִים לְעֶרֶב שַׁבָּת, הִנֵּה הִנָּם סְדוּרִים בִּתְחִלַּת בֵּית מְנוּחָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
א. מִצְוָה לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר בְּיוֹם שִׁשִּׁי לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים לְשַׁמְּשׁוֹ יִשְׁתַּדֵּל לְהָכִין בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר לְצָרְכֵי שַׁבָּת כְּדֵי לְכַבְּדוֹ, דְּמִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוּחוֹ, כִּדְאַשְׁכְּחַן בִּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל חַכְמֵי הש"ס, רַב חִסְדָּא הָיָה מְחַתֵּךְ הַיֶּרֶק דַּק דַּק בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְרַבָּה וְרַב יוֹסֵף הָיוּ מְבַקְּעִים עֵצִים, וְרַב זֵירָא הָיָה מַדְלִיק אֵשׁ, וְרַב נַחְמָן הָיָה מְתַקֵּן הַבַּיִת וּמַכְנִיס כֵּלִים הַצְּרִיכִים לְשַׁבָּת וּמְפַנֶּה כְּלֵי הַחוֹל, וּמֵהֶם יִלְמֹד כָּל אָדָם וְלֹא יֹאמַר: לֹא אֶפְגֹּם כְּבוֹדִי, כִּי זֶהוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁמְּכַבֵּד הַשַּׁבָּת, ש"ע סי' ר"ן.
ב. טוֹב לָאָדָם שֶׁכָּל צָרְכֵי שַׁבָּת יִקְנֶה בְּיוֹם עֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְּיוֹם חֲמִישִׁי, וְכָל מַה שֶּׁיִּקְנֶה יֹאמַר בְּפֵרוּשׁ: 'לִכְבוֹד שַׁבָּת', הָרַב מהר"י צֶמַח בְּהַגָּהוֹתָיו כ"י, וְכֵן כָּתַב הר"ן ז"ל בחי' לְשַׁבָּת כ"י עָלָה דְּאָמַר ר"ח, לְעוֹלָם יַשְׁכִּים אָדָם לְהוֹצָאַת שַׁבָּת, דְּלֹא זוֹ בִּלְבַד דְּאֵין לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת בְּיוֹם ה', אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּלֵיל שִׁשִּׁי וַאֲפִלּוּ בְּסוֹף הַלַּיְלָה אֵין לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת, אֶלָּא בְּיוֹם שִׁשִּׁי בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם דַּוְקָא, דְּיוֹם כְּתִיב, וְעוֹד שֶּׁהַמָּן לֹא הָיוּ לוֹקְטִין אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה.
ג. אִם הוּא דָּבָר שֶׁאוּלַי לֹא יִמְצָא בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהַדָּבָר לְצֹרֶךְ עֹנֶג שַׁבָּת, יוֹתֵר טוֹב לִקְנוֹתוֹ בְּיוֹם חֲמִישִׁי מִלְּבַטֵּל הַמִּצְוָה, כְּמוֹ הַבָּשָׂר בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן וְכַיּוֹצֵא, ברכ"י שָׁם, וְהוּא פָּשׁוּט, וְכֵן כָּתַב בַּסֵּפֶר כַּנְפֵי יוֹנָה ח"ד.
ד. יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְמַעֵט קְצָת מִלִּמּוּדוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּדֵי לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת ,מוּרָם בְּהַגָּהָה סי' רכ"א, וְכֵן כָּתַב בשכנה"ג בְּשֵׁם סֵדֶר הַיּוֹם, וְכָתַב הוּא עַל דְּבָרָיו. וְנִרְאֶה דְּדַוְקָא מִי שֶּׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיָּכִין לוֹ צָרְכֵי שַׁבָּת, אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיָּכִין לוֹ צָרְכֵי שַׁבָּת עַל יְדֵי מְשָׁרֵת, אֵין צֹרֶךְ לְמַעֵט מִלִּמּוּדוֹ. וְנָכוֹן הַדָּבָר שֶׁיְּצַוֶּה לַמְּשָׁרֵת שֶׁיָּכִין לוֹ צָרְכֵי שַׁבָּת עַד כָּאן. וְלִי נִרְאֶה דְּכֵיוָן דְּהַטַעֲם הוּא מִשּׁוּם דְּמִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוּחוֹ, גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מְשָׁרֵת מִצְוָה בּוֹ לְמַעֵט קְצָת מִלִּמּוּדוֹ, וְיָכִין אֵיזֶה דָּבָר מִצָּרְכֵי שַׁבָּת בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ חַכְמֵי הש"ס שֶׁכָּתוּב לְעֵיל בְּסָעִיף א' שֶׁמִּעֲטוּ מְעַט מִלִּמּוּדָם אַף שֶׁהָיָה לָהֶם מִי שֶׁיָּכִין לָהֶם כָּל צָרְכֵי שַׁבָּת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
ה. אִם רָגִיל לִלְמֹד עִנְיַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה, אוֹ אִם יֵשׁ לוֹ לִלְמֹד עִם רַבִּים, לֹא יְבַטְּלֵנוּ מִפְּנֵי הֲכָנַת שַׁבָּת, אֶלָּא יִלְמֹד וְאַחַר כָּךְ יָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת, סֵדֶר הַיּוֹם כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, וְלִמּוּד שֶׁאֵינוֹ שֶׁל רַבִּים אוֹ שֶּׁאֵין לוֹ קִצְבָה, לֹא יִקְרָא קוֹדֵם שֶׁיָּכִין צָרְכֵי שַׁבָּת, שָׁם.
ו. מִי שֶׁרָגִיל לִקְרֹא הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם בְּיוֹם שִׁשִּׁי, יָכוֹל לִקְרוֹתָהּ קוֹדֵם הֲכָנַת צָרְכֵי שַׁבָּת, סֵדֶר הַיּוֹם כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
ז. אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם לִמְכֹּר צָרְכֵי הָאֲכִילָה מִיַּד בַּבֹּקֶר, וְאַחַר שֶׁעָלָה הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יִמְצָא דָּבָר רָאוּי לִקְנוֹת, אֵין רָאוּי לִקְבֹּעַ שׁוּם לִמּוּד, אֶלָּא יֵלֵךְ לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת מִיַּד, וְאַחַר כָּךְ יַחְזֹר לְלִמּוּדוֹ, שָׁם.
ח. אִם רְגִילִים לִמְכֹּר קוֹדֵם זְמַן הַתְּפִלָּה וְאַחַר הַתְּפִלָּה אֵין נִמְצָא דָּבָר, רָאוּי לִקְנוֹת צָרְכֵי שַׁבָּת קוֹדֵם שֶׁיִּתְפַּלֵּל, שֶׁזּוֹ מִצְוָה דְּרַבָּנָן וְזוֹ מִצְוָה דְּאוֹרָיְיתָא, זוֹ זְמַנָּהּ עוֹבֶרֶת וְזוֹ אֵין זְמַנָּהּ עוֹבֶרֶת, וּבִלְבַד שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע קוֹדֵם בְּהַגִּיעַ זְמַנָּהּ, וְאִם הַקָּהָל מִתְפַּלְּלִין, אֵין לַיָּחִיד לְהִתְחַסֵּד יוֹתֵר מֵהֶם, אֶלָּא יִתְפַּלֶּל עִמָּהֶם וְאַחַר כָּךְ יַעֲשֶׂה הוּא מַה שֶׁיַּעֲשׂוּ הַצִּבּוּר, כִּי כָּל מַה שֶׁהַצִּבּוּר עוֹשִׂין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בּוֹ, וְאֵין עֵרֶךְ לְיָחִיד הָעוֹשֶׂה מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לִכְשֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ עִם הַצִּבּוּר, סֵדֶר הַיּוֹם כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
ט. הַזֵּעָה שֶׁאָדָם מַזִּיעַ בַּהֲכָנַת צָרְכֵי שַׁבָּת, בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵק כָּל הָעֲוֹנוֹת כְּמוֹ הַדְּמָעוֹת, וְלָכֵן צָרִיךְ לִטְרֹחַ הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד שַׁבָּת, ס' כַּוָּנוֹת האר"י ז"ל הַיָּשָׁן, מחב"ר.
יוד. אִיתָא בש"ס חֲגִיגָה ד' ה' ע"א: "כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹקִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם, אִם טוֹב וְאִם רָע" (קהלת יב, יד) וכו', זֶה הַמְשַׁגֵּר לְאִשְׁתּוֹ בָּשָׂר שֶׁאֵינוֹ מְחֻתָּךְ בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת, וּפֵרֵשׁ רש"י, שֶׁאֵינוֹ מְחֻתָּךְ שֶׁאֵינוֹ מְנֻקָּר מִן הַחֵלֶב וּמִן הַגִּידִין הָאֲסוּרִין, כִּי מִתּוֹךְ שֶׁמְּמַהֲרִין לַעֲשׂוֹת צָרְכֵי שַׁבָּת, אֵין נוֹתְנִים לֵב אִם מְנֻקָּר, עַד כָּאן. וְאִם כֵּן יִּזָּהֵר אָדָם שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ לְאִשְׁתּוֹ הַבָּשָׂר בִּלְתִּי נִקּוּר.
יא. יַרְבֶּה בְּבָשָׂר וּבְיַיִן וּמִגְדָּנוֹת כְּפִי יְכָלְתּוֹ לִכְבוֹד שַׁבָּת, ש"ע סי' ר"ן.