אור ברסלב
ראה מעשה סימן י"ד › הרמב"ם הלכות תשובה

ראה מעשה· רבי רפאל אוחנא

סימן י"ד · הרמב"ם הלכות תשובה

'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו' (תהלים קמה, יד)

[א] כל המצות שבתורה בין עשה ובין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר 'איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם והתודו את חטאתם אשר עשו', זה וידוי דברים.

[ב] וידוי זה מצות עשה. כיצד מתודין, אומר, אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עיקרו של וידוי. וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה, הרי זה משובח.

[ג] בזמן הזה שאין בית המקדש קיים ואין לנו מזבח כפרה, אין שם אלא תשובה. התשובה מכפרת על כל העבירות, אפי' רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה, אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר רשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו. ועצומו של יוה"ך מכפר לשבים, שנא' כי ביום הזה יכפר עליכם:

[ד] אעפ"י שהתשובה מכפרת על הכל, ועצומו של יוה"ך מכפר, יש עבירות שהם מתכפרים לשעתם, ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאח"ז. כיצד, עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת ועשה תשובה, אינו זז משם עד שמוחלין לו, ובאלו נאמר 'שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם'. עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת ב"ד ועשה תשובה, תשובה תולה ויוה"ך מכפר, ובאלו נאמר 'כי ביום הזה יכפר עליכם'. עבר על כריתות ומיתות ב"ד ועשה תשובה, תשובה ויוה"ך תולין, ויסורין הבאים עליו גומרים לו הכפרה, ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבואו עליו יסורין, ובאלו נאמר 'ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם'. במה דברים אמורים, בשלא חלל את ה' בשעה שעבר, אבל המחלל את ה', אעפ"י שעשה תשובה והגיע יוה"ך והוא עומד בתשובה, ובאו עליו יסורין, אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות, אלא תשובה ויוה"ך ויסורין שלשתם תולין, ומיתה מכפרת, שנאמר 'ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה להם עד ימותון'. שם פרק א'.

[ה] איזו היא תשובה גמורה, זה שבא בידו דבר שעבר בו, ואפשר בידו לעשותו, ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כח. כיצד, הרי שבא על אשה בעבירה, ולאחר זמן נתיחד עמה, והוא עומד באהבתו בה, ובכת גופו, ובמדינה שעבר בה, ופירש ולא עבר, זה בעל תשובה גמורה, הוא ששלמה אמר, 'וזכור את בוראך בימי בחרותיך'. ואם לא שב אלא בימי זקנותו, ובעת שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה, אעפ"י שאינה תשובה מעולה, מועלת היא לו, ובעל תשובה הוא. אפי' עבר כל ימיו ועשה תשובה ביום מיתתו ומת בתשובתו, כל עונותיו נמחלים, שנאמר 'עד אשר לא תחשך השמש והאיר והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם' שהוא יום המיתה. מכלל שאם זכר בוראו ושב קודם שימות נסלח לו עון.

[ו] מה היא התשובה, הוא שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר 'יעזוב רשע דרכו' וכו', וכן יתנחם על שעבר שנאמר 'כי אחרי שובי נחמתי', ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שנאמר 'ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו' וכו' [הכי קאמר, יקח לעד השי"ת עליו שלא ישוב לחטוא עוד וכו', כלומר שתחילת הפסוק היא 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה'', ומה תאמרו, 'לא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו', שהיא ע"ז, הרי פשטיה דקרא שלוקח להשי"ת לעד עליו שלא ישוב עוד לאותו עון, כסף משנה שם פ"ב]

[ז] כל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב, הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו, שאין הטבילה מועלת לו עד שישליך השרץ, וכן הוא אומר 'ומודה ועוזב ירוחם'.

[ח] מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה' בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כחו, ומתרחק הרבה מהדבר שחטא בו, ומשנה שמו, כלומר, אני אחר ואינו אותו האיש שעשה אותם המעשים, ומשנה מעשיו כולם לטובה ולדרך ישרה, וגולה ממקומו, שגלות מכפרת עון, מפני שגורמת לו להכנע ולהיות עניו שפל רוח.

[ט] אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת ימים שבין ר"ה ויוה"ך היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד, שנאמר 'דרשו ה' בהמצאו'. במה דברים אמורים, ביחיד, אבל צבור, כל זמן שעושין תשובה וצועקים בלב שלם הם נענים, שנאמר כה' אלקינו בכל קראינו אליו.

[יוד] יוה"ך היא זמן תשובה לכל, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה סליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביוה"ך.

[יא] אין התשובה ולא יוה"ך מכפרין אלא על עבירות שבין אדם למקום, כגון מי שאכל דבר אסור, או בעל בעילה אסורה וכיוצא בהם, אבל עבירות שבין אדם לחבירו, כגון החובל את חבירו או המקלל את חבירו או גוזלו וכיוצא בהם, אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו, ואעפ"י שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו, צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחול לו. אפי' לא הקניט את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו עד שימחול לו. ואם לא רצה חבירו למחול לו, מביא לו שורה של שלשה בני אדם מרעיו ופוגעין בו ומבקשים ממנו. לא נתרצה להם, מביא לו שנייה ושלישית. לא רצה, מניחו והולך לו, וזה שלא מחל הוא החוטא. ואם היה רבו, הולך ובא אפי' אלף פעמים עד שימחול לו.

[יב] אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל בלב שלם ובנפש חפצה, ואפי' הצר לו וחטא לו הרבה, לא יקום ולא יטור, וזהו דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון. אבל העכו"ם ערלי לב אינם כן, אלא עברתם שמורה נצח. וכן הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו ולא נתפייסו, 'והגבעונים לא מבני ישראל המה'.

[יג] החוטא לחבירו ומת חבירו קודם שיבקש מחילה, מביא עשרה בני אדם ומעמידם על קברו, ויאמר בפניהם 'חטאתי לה' אלקי ישראל ולפלוני זה, שכך וכך עשיתי לו'. ואם היה חייב לו ממון, יחזירו ליורשין, לא היה יודע ליורשיו, יניחנו בבית דין ויתודה. שם פרק שני

[יד] כ"ד דברים מעכבים את התשובה, ארבעה מהן עון גדול, והעושה אחת מהן אין הקב"ה מספיק בידו לעשות תשובה לפי גודל חטאו. ואלו הן, א', המחטיא את הרבים, ובכלל עון זה המעכב את הרבים מלעשות מצוה. ב, והמטה את חבירו מדרך טינה לדרך רעה, כגון מסית ומדיח. ג', הרואה בנו יוצא לתרבות רעה ואינו מוחה בידו, הואיל ובנו ברשותו, אילו מיחה בו היה פורש, ונמצא כמחטיאו. ובכלל עון זה כל שאפשר בידו למחות באחרים בין יחיד בין רבים ולא מוחה אלא מניחם בכשלונם. ד', והאומר אחטא ואשוב. ובכלל זה האומר אחטא ויוה"כ מכפר.

[יד] ומהם חמשה דברים הנועלים דרכי התשובה בפני עושיהם, ואלו הן: א', הפורש מן הצבור, לפי שבזמן שיעשו תשובה ולא יהיה עמהם ואינו זוכה עמהם בזכות שעושים. ב', והחולק על דברי חכמים, לפי שמחלוקתו גורמת לו לפרוש מהם ואינו יודע דרכי התשובה. ג', והמלעיג על המצות, שכיון שנתבזו בעיניו אינו רודף אחריהם, ואינו עושה אותם ואם לא יעשה במה יזכה. ד', והמבזה רבותיו, שדבר זה גורם לו לדחפו ולטורדו כגחזי. ובזמן שנטרד, לא ימצא מלמד ומורה לו דרך האמת. ה', והשונא את התוכחות, שהרי לא הניח לו דרך תשובה, שהתוכחה גורמת לתשובה, וזה ששונא את התוכחות אינו בא למוכיח, ולא שומע דבריו, לפיכך יעמיד בחטאתיו שהם בעיניו טובים.

[טו] ומהם חמשה דברים העושה אותם אין אומרים לו שישוב בתשובה גמורה, לפי שהן עונות שבין אדם לחבירו, ואינו יודע חבירו שחטא לו כדי שיחזור לו או ישאל ממנו למחול לו, ואלו הן: (א) המקלל את הרבים ולא קלל אדם ידוע כדי שישאל ממנו מחילה. (ב) והחולק עם גנב, לפי שאינו יודע גניבה זו של מי היא, אלא הגנב גונב לרבים ומביא לו, והוא לוקח. ועוד שהוא מחזיק ביד הגנב ומחטיאו. (ג) והמוצא אבידה ואינו מכריז עליה עד שיחזירה לבעליה, לאחר זמן כשיעשה תשובה אינו יודע למי יחזיר. (ד) והאוכל שור עניים ויתומים ואלמנות, אלו בני אדם אומללים הם, ואינם ידועים ומפורסמים, וגולים מעיר לעיר ואין להם מכיר כדי שידע שור זה של מי הוא ויחזירנו לו, [והראב"ד גריס 'שוד עניים', והיינו נכסי יתומים]. (ה) והמקבל שוחד להטות דין, אינו יודע עד היכן הגיע הטייה זו וכמה היא כחה כדי שיחזיר שהדבר יש לו רגלים, ועוד שהוא מחזיק ביד זה ומחטיאו.

[טו] ומהן חמשה דברים העושה אותם אין חזקתו לשוב מהם, לפי שהן דברים קלים בעיני רוב האדם ונמצא חוטא, והוא ידמה שאין זה חטא. ואלו הן: (א) האוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה, שזה אבק גזל הוא, והוא מדמה שלא חטא, ויאמר כלום אכלתי אלא ברשותו. (ב) המשתמש בעבוטו של עני, שהעבוט של עני אינו אלא כגון קרדום ומחרישה, ויאמר בלבו אינם חסרים, והרי לא גזלתי אותו. (ג) המסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלום, שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי אצלה, והוא אינו יודע שראיית העינים עון גדול, שהיא גורמת לגופן של עריות, שנאמר 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'. (ד) המתכבד בקלון חבירו, ואומר בלבו שאינו חטא, לפי שאין חבירו עומד שם, ולא הגיע לו בושת ולא ביישו, אלא ערך מעשיו הטובים וחכמתו למול מעשה חבירו או חכמתו כדי שיראה מכללו שהוא מכובד וחבירו בזוי. (ה) והחושד בכשרים אומר בלבו שאינו חוטא, לפי שהוא אומר מה עשיתי לו, וכי יש שם אלא חסד, שמא עשה או לא עשה, והוא אינו יודע שזה עון, שמשים אדם כשר בדעתו כבעל עבירה.

[טוב] ומהן חמשה דברים העושה אותם ימשך אחריהם תמיד וקשים הם לפרוש מהם לפיכך צריך האדם להזהר מהם שמא ידבק בהם, כולם דעות רעות עד מאד, ואלו הן: רכילות, ולה"ר, ובעל חימה, ובעל מחשבה רעה, והמתחבר לרשע, מפני שהוא לומד ממעשיו והם נרשמים בלבו. הוא שאמר שלמה 'ורועה כסילים ירוע', וכבר ביארנו בהלכות דעות דברים שצריך כל אדם לנהוג בהם תמיד, וקל וחומר לבעל תשובה.

[חי] כל אלו הדברים וכיוצא בהם, אע"פ שמעכבים את התשובה, אין מונעים אותה, אלא אם עשה אדם תשובה מהם, הרי זה בעל תשובה ויש לו חלק לעוה"ב. הרמב"ם שם פרק ד', יעו"ש.

תוכן העניינים

ראה מעשה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה