ראה מעשה· רבי רפאל אוחנא
סימן י · ומעתה קם דינא מ"ש מרן הקדוש ז"ל בש"ע או"ח סי' רצ"א, וז"ל:
א יהי זהיר מאד לקיים מצות סעודה שלישית, ואף אם הוא שבע, יכול לקיים אותה בכביצה ויותר מעט. ואם אי אפשר לו כלל לאכול, אינו חייב לצער את עצמו, והחכם עיניו בראשו, שלא ימלא בטנו בסעודת הבוקר כדי ליתן מקום לסעודה שלישית.
ב זמנה משהגיע זמן המנחה, דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה, ואם עשאה קודם לכן, לא קיים מצות סעודה שלישית.
ג אם נמשכה סעודת הבוקר עד שהגיע זמן המנחה, יפסיק הסעודה ויברך ברכת המזון, וימתין מעט ויטול ידיו ויברך ברכת המוציא, ויסעוד. ונכון הדבר, שאם לא היה עושה כן, מאחר שנמשכה סעודת הבוקר עד אותה שעה, לא היה יכול לאכול אחר כך אלא אכילה גסה.
ד אין צריך לקדש בסעודה שלישית, אלא צריך לעשותה בכל מאכל העשוי מאחד מחמשה מיני דגן, ויש אומרים דאפי' בפירות יכול לעשותה, וסברא הראשונה עיקר, שצריך לעשותה בפת, אלא אם כן הוא שבע ביותר [או במקום שאי אפשר לו לאכול פת, כגון בערב פסח שחל להיות בשבת, שאסור לו לאכול פת לאחר המנחה, כדלקמן בהלכות פסח].
ה נשים חייבות בסעודה שלישית.