ראה מעשה· רבי רפאל אוחנא
סימן ו · ובוא וראה מ"ש מרן הקדוש ביו"ד סי' של"ה, וז"ל:
א מצוה לבקר חולים הקרובים, והחברים נכנסים מיד והרחוקים אחר ג' ימים, ואם קפץ עליו החולי, אלו ואלו נכנסים מיד.
ב אפי' הגדול ילך לבקר הקטן, ואפי' כמה פעמים ביום, ואפי' בן גילו, וכל המוסיף הרי זה משובח, ובלבד שלא יטריח לו.
ג אין מבקרים החולה בג' שעות הראשונות של יום, מפני שכל חולה מקל עליו חליו בבקר, ולא יחוש לבקש עליו רחמים. ולא בג' שעות אחרונות של יום, שאז מכביד עליו חליו, ויתיאש מלבקש עליו רחמים [וכל שביקר ולא ביקש עליו רחמים לא קיים המצוה].
ד כשמבקש עליו, אם מבקש לפניו, יכול לבקש בכל לשון שירצה, ואם מבקש שלא בפניו, לא יבקש אלא בלה"ק, מפני שאין מלאכי השרת נזקקים לו שאין מכירים בלשון ארמית.
ה יכלול אותו בתוך חולה ישראל, שיאמר 'המקום ירחם עליך בתוך חולה ישראל', ובשבת אומר 'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום'.
ו אומרים לו שיתן דעתו על עניניו אם הלוה או הפקיד אצל אחרים או אחרים הלוו או הפקידו אצלו, ואל יפחד מפני זה מן המות.
ז אין מבקרים לא לחולי מעיים ולא לחולי העין ולא לחולי הראש, וכן כל חולי ותקיף ליה עלמא וקשי ליה דיבורא אין מבקרין אותו בפניו, אלא נכנסים בבית החיצון ושואלין ודורשין לפניו וכיוצא בו, ושומעין צערו ומבקשים עליו רחמים.
ח יש אומרים, מי שיש לו חולה בביתו, ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים, וכן נהגו לברך החולים בבית הכנסת לקרוא להם שם חדש, כי שינוי השם קורע גזר דינו.
ט נטה למות, אומרים לו התוודה, ואומרים לו, הרבה התוודו ולא מתו, והרבה שלא התודו ומתו, ובשכר שאתה מתוודה אתה חי, וכל המתוודה יש לו חלק לעוה"ב, ואם אינו יכול להתודות בפיו, יתוודה בלבו. וכל אלו הדברים אין אומרים לו בפני ע"ה, ולא בפני נשים, ולא בפני קטנים, שמא יבכו וישברו את לבו [ואם אינו יודע להתודות, אומרים לו שיאמר מיתתו תהיה כפרה על כל עונותיו], שם סי' של"ח.
יו"ד מת בעיר, כל בני העיר אסורים במלאכה, שכל הרואה המת ואינו מלווהו עד שיהיה לו כל צרכו, חייב נידוי. ואם יש חבורות בעיר שכל אחת מתעסקת במתים ביומה, מותר ביום שאינו יומה. בד"א, שלא בשעת הוצאתו, אבל בשעת הוצאתו הכל בטלים, ש"ע יו"ד סי' שמ"ג.
י"א מצוה להטמאת למת מצוה, אפי' הוא כה"ג ונזיר והולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ומצא מת מצוה, ה"ז מתטמא לו, שם סי' שע"ר ס' א'.
י"ב אינו נקרא מת מצוה לענין זה, אא"כ מצא ראשו ורובו. ואם מצא ראשו ורובו חוץ מאבר אחד, חוזר ליטמא בשביל אותו אבר.
י"ג איזהו מת מצוה שמצאו בדרך או בעיר של עכו"ם ואין לו קוברים, וממקום שמצאו אינו יכול לקרות לישראל שיבוא ויטפל בו ולקוברו, ואסור לו לזוז משם ולהניח את המת אפי' לילך לעיר להביא קוברים, אלא יטמא עצמו ויקברנו. אבל אם היו ישראל קרובים למקום המת, שהמוצא את המת קורא אותם והם עונים לו ובאים לקוברו, אין זה מת מצוה שיטמא עליו הכהן, אלא קורא אותם והם קוברים אותו. באו בני העיר, אם יש לו כל צרכו מושך את ידו, ש"ע יו"ד סי' שע"ד, יעו"ש: