ראה מעשה· רבי רפאל אוחנא
הקדמת המחבר · "מעשה, תוקפו וגבורתו"
א) איתא בס' חסדים טובים להרב כמהר"י כנאפו ז"ל, דף נ"א ע"ב, משם ספר שבחי הרב בעל שם טוב, כי כל המספר סיפורי הצדיקים, כאלו עוסק במעשה מרכבה, יעו"ש:
ב) בס' ליקוטי עצות, והיא קיצור מספר ליקוטי מהר"ן ז"ל, אות צ' סעיף צ"ח, כתב וז"ל: ע"י סיפורי מעשיות מצדיקים, מתעורר ומתלהב הלב בהתעוררות גדולה ובחשק נמרץ, וכמה צדיקים נוראים מאד ספרו, שעיקר התעוררות שלהם להשי"ת היה ע"י סיפורי מעשיות מצדיקים זיע"א, יעו"ש:
ג) עוד איתא שם במערכת א"י סעיף טו"ב, וז"ל: מי שהוא בא"י תוב"ב, זוכה לספר סיפורי מעשיות מצדיקי אמת, וזוכים לטהר המחשבה ע"י סיפורי מעשיות של צדיקים, יעו"ש:
ד) כתב הרב מר מחותנינו כמהר"ר אח"ד סתהון הי"ו, בספרו היקר שמש ומגן דף ב' ע"א וע"ב, וז"ל: הנה נודע כי בכל עת ובכל רגע אשר האדם מספר יצי"מ, בדבורו עביד מעשה לגרש מפניו אויב ויאמר השמד, ומבטל מעליו כל גזרות קשות ורעות כנז' בזוה"ק בכמה מקומות. וכן הרואה בפשטי הכתובים בס' תהלים יראה, כי דוד המלך ע"ה היה נזהר לספר נסיו יתברך שמו כדי להנצל מכל צרה, ועי"ז נכנעים כחות הטומאה ומתגברים כחות הקדושה. ותמיד הזכרת הנסים מבריח כל המעוררים. וכנז' כל זה בזוה"ק, יעו"ש.
וכזאת כתב הרב ליקוטי עצות הנז' מערכת א"י סי' י"ז, כי ע"י סיפורי מעשיות של צדיקים זוכין לטהר המחשבה ולהמתיק הדינים, ועי"ז ניצולים מכל הצרות. ועיין בפרישתי על התהלים שפירשתי בזה פסוק 'ואני אגיד לעולם' [תהלים ע"ה], יעו"ש:
ה] האומר שמועה מפי הצדיקים, הם מתפללים עליו ומליצים טובה עליו, כן כתב בס' החסידים סי' רכ"ד, ומובא בחק"ל סדר תצא יום ו', לך נא ראה:
י) עיין בילקוט חדש ערך נסים ונפלאות משם זוה"ק ח"ב דף ט' סוף ע"ב, וז"ל: פקידא בתר דא לספר בשבח יציאת מצרים, דאיהו חיובא על בר נש לאשתעי בהאי שבחא לעלמין, וקוב"ה חדי בההוא ספור, ביה שעתא כניש קוב"ה לכל פמלייא דיליה, ואמ"ל, זילו ושמעו ספורא דשבחא דילי דקא משתעו בני, וחדאן בפורקני, כדין אתיין ואודן לקב"ה על כל אילין נסין וגבורן, ואודן ליה על עמא קדישא דאית ליה בארעא, וחדאן בחדוה דפורקנא דמאריהון, וכדין אתוסף ליה חיליה וגבורתא לעילא, וישראל בההוא ספורא יהבי חילא למאריהון, ובגין כן אית לשבחא ולאשתעי בספור דא כמה דאתמר, וכגוונא דא חובה איהו על בר נש לאשתעי תדיר קמי קב"ה, ולפרסומי נסין בכל אינון נסין דעבד, בגין דאינון מילין סלקין, וכל פמליא דלעילא מתכנשי וחמאן לון, ואודן כולהו לקוב"ה, ואסתלק יקרי' עלייהו עילא ותתא. עכ"ל. יעו"ש:
ז) הרב חיד"א ז"ל [בחומת אנך, ישעיה ה'] על פסוק 'הוי מושכי העון בחבלי השוא', האריך בדרך רמז ומוסר השכל, שהקורא בתורה נמשך עליו רוחניות מהתורה הקדושה, ומהתנאים הקדושים שחיברו המשנה, ומהאמוראים שחברו התלמוד, וקדושתם יאיר אור נוצץ בקורא בדבריהם, יעו"ש. וממנו נקח להקורא ועוסק במעשיהם של צדיקים, יאיר אור צדקתם וחסידותם אל מול פניו:
ח) כתבו הפוסקים, לספר הנסים שעשה ה' באורך רח'ב רח'ב שרי, וז"ש אתייא ותמהייא דעבד עמי אלהא, זה מותר לספר באורך, ואדרבא מצוה לפרסם הנסים באר היטיב, וזהו 'שפר קדמי להחויא', וק"ל. עכ"ל חומת אנך, דניאל ג', יעו"ש:
ט) סגולת הספורים, ישעשעו הנפש ולא יתנמנם, כן כתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות דיומא פ"ק משנה ו', יעו"ש:
י) טעם שנכתבה נבואת יונה שהיתה לאוה"ע, הוא כדי להודיע הנסים המופלאים שעשה הוא ית' ליונה. כן כתב הרב חיד"א ז"ל, משם המפז"ל, חומת אנך יונה סי' א' ודו"ק:
יא) איתא בזוה"ק סדר בהעלותך דף קס"ט ע"א, וז"ל: פתח ר' אלעזר ואמר, כתיב ותנח התיבה בחדש השביעי בי' יום לחדש על הרי אררט, כמה חביבין מילין דאורייתא, דבכל מלה ומלה אית ביה רזין עילאין, ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא, כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא, והא אורייתא דהיא כללא עילאה, אע"ג דנפק מינה דא ספור בעלמא, ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מילין עילאין ורזי עילאין, ומאן דאמר דההוא ספור דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קא אתי, תיפח רוחיה, דאי הכי לאו איהי אורייתא עילאה אורייתא דקשוט, אלא ודאי אורייתא קדישא עילאה איהי אורייתא דקשוט וכו'. יעו"ש.
שם בדף קנ"ב ע"א כתוב, וז"ל: ר' שמעון אמר ווי ליה לההיא בר נש דאמר הא דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומילין והדיוטי, דאי הכי אפי' בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במילין והדיוטי ובשבתא יתיר מכולהו, אי לאחזאה מלה דעלמא אפי' אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מילין עילאין יתיר, אי הכי ניזיל אבתרייהו ונעביד מינייהו אורייתא כהאי גוונא, אלא כל מילין דאורייתא מילין עילאין אינון ורזין עילאין, יעו"ש:
יב) עיניך תחזינה מישרים בהקדמת ספר עליות אליא' אשר כתבו גאוני אשכנז, בעליית השער, וז"ל בקיצור: דרשו מעל ספר ה' וקראו המפורש בתורה ומפוזר בתלמוד ונכתב בספרים, קוראי הדורות מראש מימות עולם עד היום, המספרים עלילות מצעדי קדושי עליון, ומכתבי מילייהו בס' הזכרונות, זכרון מעשיהם לדור אחרון, והניחו שמם לברכה ולתהלה, למען אשר מהם נראה לקחת מוסר ולקנאות ביראת ה', ולעשות כמעשיהם, וזהו כל ישע וחפץ התכלית הנדרש. ויותר מאשר תפעל על לב איש כל אות וכל מופת, כל חכמה וכל מוסר, יתפעל אחר ראות המעשים הנעשים תחת השמש ותוצאותיהם, ולמראה הניסיון ישפוט, ואחריהם לבם הולך, ולזאת מה רב טוב אשר פעלו לחרות בעט ברזל גדולים מעשה צדיקים שכבר מתו, מעשה חכמים כולם, והשיגום לפנינו כאלו חיים הם כולם עומדים אתנו היום, ולתת לנו מהלכים בין העומדים האלה, ועם חכמים אלה אנחנו הולכים ונחכם, לשמור ארחות צדיקים, ועמהם הננו ארחים לחברה, ומזקנים אלה נתבונן ללכת בדרך טובים, ורוח צדקתם לא תמות ולא תמוש מאתנו נצח, והרואה חכמים במיתתן יחיה, עכ"ל.
אלא מעתה אשים קנצי למילין, ויעזרנו על דבר כבוד שמו להגדיל תורה ולהאדירה, ישלח עזרי מקדש ומציון יסעדני נרננה, ובביאת משיחנו במהרה בימינו יראו עינינו וישמח לבנו אז ימלא שחוק פינו, ולשוננו רנה.,הלא כה דברי איש צעיר ממחוסרי הבנ"ה, רב זעירא קטינא, רפאל אוחנא הי"ו.