ראב"ד על משנה קינים· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
פרק ג · משנה ו
האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר ילדה זכר מביאה שתי קנין א' לנדרה ואחת לחובתה נתנתן לכהן והכהן צריך לעשותן ג' פרידין למעלה וא' למטה. פי' מפני שהנדר כולן לעולות והן מלמעלה והחובה אחת חטאת ואחת עולה והחטאת מלמטה
והכהן לא עשה כן אלא עשה שתים מלמעלה ושתים מלמטה ולא נמלך פי' לא נמלך באשה לידע אם שתיהן חובות או אם א' נדר ואחת (נדבה) [חובה] והוא היה סבור ששתיהן חובות ועשה שתים למעלה ושתים למטה הרי הפסיד ממנה עולה אחת
צריכה להביא עוד פרידה אחת ויקריבנה למעלה ממין אחד: משני מינין תביא שתים (פרידין) [פירוש] כשהביאה נדרה וחובתה ממין אחד אז (תפסיד) [תספיק] בפרידה אחת לעולה אבל אם הביאה נדרה וחובתה משני מינין ולא פרשה איזה מהן לנדרה ואיזה מהן לחובתה והכהן עשה מין אחד למעלה ומין אחד למטה ולא נמלך לא באשה ולא בחכם והיה סבור שמקריבין תורין כנגד בני יונה לחובתה ואינו יודע איזה מין עשה למטה ואי זה למעלה צריכה שתי פרידות לעולות חובתה תור ובן יונה שמא התורים היו למטה וכבר נקבעה חובתה בתורין וצריכה להביא תור לעולת חובתה שכבר קרבה חטאת התורין למטה או שמא בני יונה עשה למטה והרי נקבע חובתה בבני יונה וצריכה להביא בן יונה לעולה כנגד חטאתה שקרבה למטה אבל לנדרה אינה צריכה להביאה כלום דכיון דאין מביאין תורין כנגד בני יונה לחובה אותו מין שעשה למעלה ודאי לנדרה עלתה לה:
פרשה נדרה צריכה להביא עוד ג' פרידין ממין אחד משני מינין תביא ארבע פי' פרשה נדרה שפרשה בשעת הפרשה איזו קן לנדרה וממילא נתפרש איזו קן לחובתה תביא ג' פרידין מאותו המין שהביאה תחלה ותעשה מהן שתים למעלה ואחת למטה כי שמא הנדר נעשה למטה והרי הפסידה שתי עולות והחובה היתה למעלה והרי הפסידה חטאתה הלכך תביא שתי עולות וחטאת אחת זהו כשהביאה נדרה וחובתה ממין אחד אבל אם הביאה משתי מינין והיא פרשה תורין לנדרה ולא תורין דוקא אלא (תפש בו) [תפשנו] מין אחד להקל על השומע ועשה הכהן מין אחד (למטה) [למעלה] ומין אחד (למעלה) [למטה] ואינו יודע איזו (למטה) [למעלה] ואיזו (למעלה) [למטה] תביא ד' שתי תורין לעולת נדרה ושני בני יונה אחת לעולה ואחת לחטאת שמא התורין שהפרישו לנדרה נעשו למטה והרי הפסידן והבני יונה שהיו לחובתה נעשו למעלה והרי היא חייבת חטאת של בן יונה או שמא התורים נעשו למעלה כהלכתן והבני יונה שהיו לחובתה נעשו למטה והרי היא חייבת בני יונה והתורים [שהקריב כבר] יהיו לנדרה.
ואע"פ שהיא יכולה לשנות את נדרה לבני יונה שהרי לא קבעתו בתורים בשעת הנדר והרי היא יכולה לפטור את עצמה בג' בני יונים שנים לנדרה ואחת (לחטאתה) [לחובתה] אפ"ה לכתחלה לא תשנה אותו הואיל ופרשתו תחלה לתורים. א"נ ה"ק אם תרצה אשה זו להביא את נדרה ממין שפרשה אותו תחלה צריכה להביא ד' פרידין.
ועכשיו ידבר מכאן ואילך באשה שקבעה נדרה בשעת הנדר במין אחד שאינה יכולה לשנותו במין אחר.
ואם יקשה לך כיון שאנו אומרים שאע"פ שלא קבעתו בשעת הנדר כיון שפרשתו בשעת הבאת קרבנותיה אינה רשאה לשנותו למין אחר לכתחלה א"נ אשה שרוצה להעמיד את נדרה כבתחלה כך היא צריכה מעתה למה הוצרכה המשנה לשנות את דבריה למי שקבע נדרה הלא בפירשה היינו יכולין למצא חשבונות גדולים כמו בקבעה. הריני משיב על דבריך כי מה שאמרה משנתינו בקבעה את נדרה צריכה להביא חמש ושש באשה ששכחה במה קבעה היא מדברת כמו שאנו עתידים לפרש הלכך אין נכון לומר בפירשה כמו שנאמר בקבעה שאם יהיה כן בפירשה את נדרה שתשכח כמה תינח כשהביאה נדרה וחובתה משני מינין שצריכה להביא שש כמו שנפרש בקבעה נדרה ושכחה כמה קבעה אבל באשה שהביאה נדרה וחובתה ממין אחד ופירשה אחת מהן לנדרה ועכשיו שכחה מה פרשה אעפ"כ אינה צריכה להביא חמש כי לעולם יכולה להפטר מנדרה באותו מין שהביאה תחלה שהרי האשה יודעת אי זה מין הביאה ועוד אפי' כשהביאה שני מינין לא נחייב אותה להעמיד במה שפרשה אותו תחלה אע"פ שחייבנו אותה למעלה כי למעלה יודעת כמה פרשה וכיון שיודעת אם תבא לשנות את נדרה למין אחר כדי להפטר במיעוט קנין נאמר לה שלא תשנה אבל באשה שאינה זכורה עכשיו כמה פרשה שכך אנו צריכין לפרש כדי להעמיד את משנתינו שתביא שש כיון שאינה זכורה עכשיו מה פירשה לא נחייב אותה להביא שני מינין לנדרה בשביל זה הספק הואיל ויכולה לשנותו למין אח' שאם החמירו בודאה מלשנות לא החמירו בספקה והעיקר במין אחד לא יתכנו חמש פרידין אלא בקבעה ושכחה כמה קבעה וכשנפרש הדרך בקבעה נדרה שתביא חמש ושש אז יתברר לך כל מה שאמרתי שאין נכון לדבר בפרשה לבד בלא קבעה:
מתני' קבעה נדרה צריכה להביא עוד חמש פרידין ממין אחד משני מינין תביא שש פי' קבעה נדרה שקבעתו בשעת הנדר ואמרה הרי עלי קן ממין פלוני כשאלד זכר. ועכשיו אינה יכולה לשנותו למין אחר כלל ובשעת הבאה כמו כן פרשה נדרה ואמרה קן זה לנדרי כדי לברר אותה מחובתה וכשילדה הביאה נדרה וחובתה ממין אחד (ולא) מתורין ולא תורין דוקא אלא להקל ועשה הכהן שתים למעלה ושתים למטה והיא אינה יודעת באיזה מין קבעה (את) נדרה אם בתורים אם בבני יונה וי"ל שעכשיו שכחה ואינה יודעת אם הביאה כהוגן בתחלה אם לאו ואלו לא עשה הכהן אחת למעלה ואחת למטה [אלא כולם למעלה] מ"מ יצתה ידי חובת עולתה וגם ממין אחד לנדרה וחייבת להביאה לנדרה ממין אחד בלבד ותור א' לחטאת ועכשיו שעשה שתי תורים למעלה ושתים למטה שמא נדרה עשה למטה וחובתה למעלה והרי היא חייבת שתי תורים לנדרה ותור לחטאתה או שמא נדרה לא היו תורים אלא בני יונה ולא הביאה נדרה כלל והיא צריכה להביא שני בני יונה לעולת נדרה הרי חמש שתי תורים ושני בני יונה לעולת נדרה ותור לחטאת ממין שהביאה תחלה לחובתה וא"ת למה לא תביא כמו כן תור לעולת חובתה שמא חובתה היתה למטה והפסידה העולה זה אינו צריך לפנים שהרי היא מביאה שתי תורים לעולת נדרה וא"כ הוא שהיתה חובתה למטה נדרה היה למעלה ואינה צריכה תורים לעולת נדרה ויכולה להתנות עליהן לומר שתהא אחת מהן לעולת חובתה. זהו כשהביאה את נדרה וחובתה ממין אחד אבל אם הביאה אותן משני מינין ואמרה הרי אלו לנדרי ולחובתי [וכאן כיון שקבעה נדרה תחלה במין אחד ואמרה עכשיו הרי אלו שתי מינים לנדרי ולחובתי] הרי היא כמי שפירש בשעת הבאה שהנדר חל מאליו על המין שקבעה לנדרה מתחלה וממילא המין האחד לחובתה.
ועשה הכהן שתים למעלה ממין אחד ושתים למטה ממין אחר ואינו יודע איזה מין (עשה) למעלה ואיזה מין למטה והיא שכחה איזה מין קבעה לנדרה הלכך תביא שש דאמרינן שמא התורים היו נדרה ונעשו למטה (וממילא הבני יונה היו חובתה ונעשו למעלה) והרי חייבת שתי תורים לעולת נדרה ובן יונה לחטאתה או שמא בני יונה היו נדרה ונעשו למטה ותורים היו חובתה ונעשו למעלה והרי היא חייבת שני בני יונה לעולת נדרה ותור לחטאתה הרי שש פרידות ד' לנדרה ושתים לחטאתה משני מינין. וא"ת שמא הנדר נעשה כתקנו למעלה והחובה למטה וחייבת תור ובן יונה לעולת חובתה שאין אנו יודעים איזה מין היה לחובתה זה אינו צריך לפנים שאם הנדר נעשה כתקנו א"כ התורים והבני יונה שהיא מביאה עכשיו לנדרה אינה צריכה להן ותאמר עליהן שיעלו לה לעולת חובתה וראיה לפירושי דפרשה נדרה וקבעה נדרה הן כמו שפירשנו מהא דגרסינן במנחות פ' המנחות זה להביא במחבת והביא במרחשת הרי זו פסולה ואמרי' בגמרא לא שנו אלא שקבען בשעת הנדר אבל בשעת הפרשה לא כאשר נדרת ולא כאשר הפרשתה אלמא בשעת הנדר הוי קביעות ובשעת הפרשה הוו נמי (פי'):
[מתני'] נתנתן לכהן ואין יודע מה נתנה הלך הכהן ועשה ואין ידוע מה עשה צריכה להביא עוד ד' פרידין לנדרה ושתים לחובתה וחטאת אחת בן עזאי אומר שתי חטאות עכשיו הוא מדבר באשה שיודעת מקצת מה שהביאה ואינה יודעת הכל והכהן יודע מקצת מה שעשה ואינו יודע הכל והוא בענין שהאשה יודעת שהביאה קן אחד של תורים ולא תורים דוקא אלא להקל והכהן יודע שאותם תורים נעשו למטה והאשה אינה יודעת אם הביאה מין אחר עם התורים אם לאו והכהן אינו יודע אם עשה המין האחר למטה או למעלה ואשה זו אינה יודעת במה קבעה נדרה והקן של תורים שהביאה אינה יודעת אם הביאתו סתם או אם פרשתו לחובתה או לנדרה מעתה חייבת להביא ד' פרידין לעולת נדרה ושתי פרידין לעולת חובתה וחטאת אחת לפי שנאמר שמא תורים היו נדרה ואותו קן של תורים שהביאה ונעשה למטה הביאתו לחובתה או שהביאתו סתם ולא הביאה מין אחר עמו וממילא הוא לחובתה הואיל ונעשה למטה הרי שחייבת שתי תורים לנדרה ותור לעולת חובתה ממין שהביאה תחלה ועוד נאמר שמא בני יונה היו נדרה ואם [הגה"ה צ"ל ושמא י"ל] הביאה תורים ובני יונה ושכחה מתחלה באיזה מין קבעה נדרה ושמא החליפה נדרה ופרשתו לתורים (וקבעה חובתה לבני יונה) וקבעה חובתה למטה [בן יונה] הרי שחייבת שני בני יונה לנדרה ובן יונה לעולת חובתה הרי כאן שש עולות ג' תורים וג' בני יונה. ועוד נאמר שמא הביאה בני יונה עם התורים והתורים היו נדרה ובני יונה היו חובתה ונעשו בני יונה למעלה הרי שחייבת בן יונה לחטאת אבל תור לחטאת אינה צריכה כלל שהתורים למטה נעשו למעלה לא נעשו כמו שאמרנו למעלה ואם היו תורים חובתה הרי נעשית החטאת שלהן למטה ואם לא היו חובתה הרי אין (בהן) [כאן] חיוב החטאת כלל:
מתני' בן עזאי אומר שתי חטאות כו'. לא בא בן עזאי לחלוק על מה שאמרנו אלא בא לומר שיש ענין אחר שנמצא בו ח' פרידין הז' כמו שאמרנו ועוד חטאת אחרת ות"ק לא דבר באשה וכהן שיהיו שכוחים לגמרי אלא למעלה דבר באשה שיודעת בהבאת שני מינין וכאן דבר באשה שיודעת מין אחד מן השנים והאחר הוא לה בספק והכהן למעלה היה יודע שעשה מין אחד למעלה ומין אחד למטה וכאן הוא יודע המין שעשה למטה והשני לו בספק ובא בן עזאי ודבר באשה שיודעת שהביאה קן של מין אחד והשני לה בספק ואותו המין עצמו שהביאה אינה יודעת איזה מין היה והכהן יודע שהקריב מין אחד ונוכל לומר אפי' בשיודע שעשאו למטה ואינו יודע איזה מין הוא והשני לו בספק שאינו יודע אם עשאו כלל או אם עשאו למעלה או למטה ואיזה מין היה ועל זה הדרך תמצא בו שתי חטאות נאמר שמא תורים היו נדרה ותורים בלבד הביאה ועשאן למטה והיו לחובתה הרי שחייבת שתי תורים לנדרה ותור לעולת חובתה או שמא בני יונה היו נדרה ובני יונה בלבד הביאה ועשאן למטה לחובתה הרי שחייבת שני בני יונה לנדרה ובן יונה לעולת חובתה ועוד נאמר אם תורים היו נדרה שמא בני יונה הביאה עם התורים ועשה התורים למטה לנדרה והפסידן ועשה הבני יונה למעלה לחובתה והפסיד החטאת והרי היא חייבת בני יונה לחטאת או שמא בני יונה היו נדרה והביאה תורים עמהם ועשה בני יונה למטה והפסידן ועשה תורים למעלה והפסיד החטאת וחייבת תור לחטאת הרי ח' פרידין ד' לנדרה מב' מינין ושתים לעולת חובתה משני מינין ושתי חטאות משני מינין וה"ה לת"ק שהיה יכול לסדר את דבריו בד' פרידין לנדרה וא' לחובתה ושתי חטאות ובא בן עזאי ויוסיף עולה אחת לחובתה והכל על הדרך שפי' עד שנחליף המין הידוע שהביאתו ואמרנו שעשה אותו למטה ונאמר שעשה אותו למעלה והספק יהיה למטה הרי שהביאה עולת חובה א' ושני חטאות אבל לפי שהוא דבר תימה על ריבוי העולות שמביאה לכך סידר את דבריו בענין הזה שפירשנו:
[מתני'] אמר רבי יהושע זהו שאמרו כשהוא חי קולו אחד כשהוא מת קולו שבעה הביא משל על ריבוי הקרבנות שמביאה שאילו בתחלה קודם שהקריבו כולם אע"פ שיש לה ספק באיזה מין קבעה נדרה היתה מספקת בשש פרידין ד' מב' מינים לנדרה וקן אחד לחובתה ממין אחד ועכשיו שהקריבה ואנו סוברין שכבר כפרה הרי היא חייבת [שבעה] זה דומה לאיל שכשהוא חי ויש לו כח לצעוק אינו מוציא אלא קול אחד שכל הקולות שלו בענין א' הם וכשהוא מת מוציא שבעה מיני קולות כיצד קולות שבעה שתי קרניו לשתי חצוצרות (בני) [שתי] מעיו לכנורות ויש אומרים אף צמרו לתכלת פי' שתי קרניו לשתי חצוצרות שכן דרך אותן חצוצרות הארוכות העשויות להשמיע קול במחנה המלכים ליתן קרנות של איל בסופן כדי שיהא קולן צלול וחזק [מעיו] לנבלים מעיו הוא [הכנתא] בני מעיו הם הדקין צמרו לתכלת פי' לרמוני תכלת וארגמן להיות על שולי המעיל ופעמוני זהב בתוכן עשוין להשמיע קול כדכתיב ונשמע קולו בבאו אל הקודש הרי (ח') [שבעה] קולות מן האיל המת וזה אף מחיים יוכל לעשותו אבל כשתבא לחבר זה עם זה שיהיו שמונה אינו אלא לאחר מיתת האיל:
(ברייתא) [מתני'] ר"ש בן עקשיא אומר זקני עם הארץ כל זמן שמזקינים דעתן מיטרפת עליהן שנאמר מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח מדלא כתיב בה חכמים ש"מ בעמי הארץ הוא מדבר ומאי נאמנים שיורדין לאמתת הדבר ומכוונין אותו על אופניו אפי' הכי כשהן מזקינים מאבדים הנאמנות מפני שמטפשין שאין להם זכות התורה שתעמוד להן בזקנותן אבל זקני תורה כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן שנאמר בישישים חכמה ואורך ימים תבונה הכונה פי' (מפני) שזכות התורה עומדת להן בזקנותן ונותנת להם אחרית טוב ותקוה ואע"פ שמצינו במקום אחר משיב חכמים אחור ודעתם יסכל שם הוא מזכיר גבורתו של הקב"ה שאין חכמת אדם עומדת לנגדו אבל שיהיו מתטפשים מאליהן מחמת זקנה זה אינו שהרי נאמר באותו מענה עצמו בישישים חכמה ואורך ימים תבונה עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה כלומר מי שהחכמה והגבורה והעצה והתבונה שלו הוא נותן לישישים חכמה לאורך ימים תבונה ולא נקרא ישיש אלא זקן וחכם:
סליק מסכת קנין (בעזרת צור עולמים) [בס"ד]
כלל זה למסכת קנין חטאת העוף באה (על הספק) על ספק לידה ועל ספק כפרה [ספק לא כפרה] ונפקא לן מקרא במס' נזיר והזב את זובו לזכר ולנקבה מקיש נקבה לזכר מה זכר מביא קרבן על הודאי אף נקבה מביאה קרבן על הודאי ומה זכר מביא על הספק אף נקבה מביאה על הספק בכל ספקותיה כגון ספק לידה ספק זיבה ומה זכר ממין שמביא על הודאי מביא על הספק כגון אשם ודאי ואשם תלוי אף נקבה ממין שמביאה על הודאי מביאה על הספק. כגון חטאת העוף הבא על הספק אי מה זכר ספיקו נאכל [אף נקבה ספיקן נאכל] לא אם אמרת בזכר שכן אסורה ספק חולין לעזרה. ועוד כלל זה לקנין ששתים מביאות אותה בשיתוף ותנאי ואפילו לר' יוסי דפליג בחטאת בהמה במס' כריתות פ' דם השחיטה בקנין מודה דקתני' ר' יוסי אומר כל חטאת שבאה על חטאת אין שנים מביאין אותה אבל חטאת העוף של יולדת אינה באה על חטא.
* (סליק במה דברים האמורים סדורים הם יקרים וחמודים**).
שבחה אתנה אל אל
שבחות. ועוטה כשלמות אח מאודים.
תהלותי לאל סלעי וצורי.
נגינותי לצור
ישעי ואורי.
אשר הפליא עשות פלא והפלא.
להחזיק את כלי גדוש ומלא.
והחכמה לחכמי לב נתונה.
והמדע ליודעי התבונה.
ולי אברם בנו יצחק
מקורא.
וחונני בבת יסכה ושרה.
וזכני היות חותן לרבן.
והוא מלמד ומרדע
ודרבן.
והנני כחובב בן רעואל.
וגם הוא כשמעיה בן נתנאל.
אשר חוקר ומבין
בספרים.
והוא גדול לבעלי מחקרים.
ודורש טוב במשניות סדורות.
כמו קינין
ופתחי האסורות.
והוא יורד בעמקי התהומות.
ודולה את חלי כתם וראמות.
והוא חופש במטמונים סתומות.
ולו נגלות סתורות ועלומות.
בכן אודה בכנור
ועלמות.
לקל בורא שחקים והדומות).
הדרן עלך סדר קדשים בעזרת אלהים קדושים בורא אישים ותרשישים בנל"ך ואע"י
סוף הספר