ראב"ד על משנה קינים· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
פרק ב · משנה ב
כיצד שתי נשים לזו שני קינין ולזו שני קינין פרח מזו לזו פוסל אח' בהליכתו חזר פוסל אחר בחזרתו. פי' הרי לזו ארבע פרידין ולזו ארבע כשפרחה מזו לזו הרי כאן חמש פרידין ובא הכהן והקריבן בלא המלכה ועשה מהן ג' חטאות ושתי עולות הרי הפסידה בעלת ה' עולה א' שמא אחת מן העולות היא הנכרית שבהן נתערבה ולא עלתה לה ואחת מן ג' חטאות היתה ראויה לעולה והפסידה הרי שצריכה עולה אחת ואם עשה מהן ג' עולות ושתי חטאות צריכה היא להביא חטאת אחרת שמא אחת מן החטאות היא הנכרית כאשר פירשתי.
וכמו כן בעלת הג' אם הקריב לה הכהן ג' פרידין ועשה מהן שתי חטאות ועולה אחת עדיין צריכה להביא עולה (אחת) [אחרת] ואם עשה שתי עולות וחטאת אחת צריכה להביא חטאת אחרת לפי שאינה יודעת מה עשתה בעלת חמש מן הגוזל שלה שהלך אצלה אם חטאת אם עולה מ"מ ממה שעשתה לה שתים נפטרה אם עשתה לה שתי חטאות ועולה אחת פטורה מן החטאות ממה נפשך שאם עשתה בעלת חמש (חטאות) מן הגוזל הנכרי חטאת הרי יש לה ג' חטאות ואם עשתה ממנו עולה הרי יש לה שתי חטאות מיהו לא עלתה לה שהרי אינה יודעת אם הקריבה חטאת או עולה הרי שהגוזל הפורח מזו לזו מסתומה לסתומה פוסל א' כאן וא' כאן במקום הליכתו.
ואם חזר פוסל אחר בחזרתו פי' (אחד כאן וא' כאן שכשחזר הוסיף לגרוע ממנה עוד א' ולא יעלו לה כי אם שתי פרידין חטאת ועולה לפי שכשהקריב לה אותן הד' אם חוזר ויעשה מהן שתי חטאות ושתי עולות נאמר) [הוסיף לגרוע עוד א' כאן וא' כאן בחזרתו שלא יעלו בכל אחד ואחד כי אם שתי פרידין חטאת ועולה לפי שכשיקריב אותן הד' לזו וד' לזו לאחר שחזר ועשה מהן שתי חטאות ושתי עולות לזו וכן לזו נאמר] שמא הגוזל שלה נשאר לשם ואחר חזר במקומו הרי יש לנו ספק עכשיו בשתי חטאות (הללו) שמא א' מהן אינו שלה ובשתי העולות כמו כן יש לנו זאת הספק ואותו הגוזל שהקריבו לשם לא עלה לה שאינה יודעת מה הקריבוהו אם חטאת אם עולה ושמא אחת מן החטאות שעשתה הוא הנכרי ואותו שהלך לשם עשאוהו עולה הרי יש לה ג' עולות וחטאת א' והיא צריכה חטאת אחרת או שמא א' מן העולות היא הנכרית ואותה שהלך לשם עשאוהו חטאת הרי שיש לה ג' חטאות ועולה אחת והיא צריכה לעולה אחרת נמצא שבחזרתו פסל ממנה שתים ואילו לא חזר [ופרח] והקריבה בעלת שלש את (שלה) [ג'] לא הפסידה אלא אחת וכשם שבחזרתה הפסידה שתים למקום שחזרה כך הפסידה שתים ממקום שיצאה שאילו נשאר לשם והקריבתן בעלת ה' לחמשתן לא הפסידה בעירובה אלא פרידה אחת ממין השתים אם השתים עולות צריכה עולה א' משום ספק הנכרי ומן החטאות נפטרה ואם השתים חטאות צריכה חטאת א' ומן העולות נפטרה ועכשיו שחזר ממנה ואין לה אלא שתי חטאות ושתי עולות הרי ספק הנכרי פוסל בחטאות ובעולות וצריכה חטאת ועולה הרי שהגוזל הפורח וחוזר פוסל שתים בהליכתו א' כאן וא' כאן ובחזרתו שנים אחרות א' כאן וא' כאן פרח וחזר ופרח וחזר לא הפסיד כלום שאפי' הן מעורבות אין פחות משתים פי' אע"פ שפרח וחזר ופרח וחזר שתי פעמים שהיה לנו לומר שמא אז יש שתי גוזלות נכריות בכל א' וא' ושמא הן החטאות או הן העולות וצריכה להביא הכל כבתחלה אע"פ כן לא הפסידה כלום בפריחה וחזרה שניה שאפי' יהיו מעורבות ודאי [נ"א והקריב הכהן ד' חטאות וד' עולות שיש לנו בהן הספק שאמרנו שמא אותן ד' שנעשו חטאות של זו הן ואותן ד' עולות של זו הן וזו צריכה חטאות וזו עולות א"נ איפכא והרי הן צריכות להביא כבתחלה מספק אפ"ה אין בהם פחות מב' קינים לפי שהן יכולות להשתתף ביניהם ויביאו שני קינים בשתוף ויתנו אם הד' חטאות הראשונות היו שלי והד' עולות היו שלך הריני צריכה שני עולות ואת שני חטאות אלו השני חטאת שלך והשתי עולות שלי א"נ איפכאא ואם יקשה וכו'. [הגה"ה משמע דנוסחא זו מיירי לפירוש שמפרש ואזיל בלא נמלך והנוסח האחרת מיירי בנמלך] שיש לנו לומר שאינו יכול להקריב מהן אלא ד' פרידין שתי חטאות ושתי עולות וד' פרידין אחרות לא יקריבו לא חטאות ולא עולות שאם בא להקריב חטאות שמא הן בנות זוגן של חטאות הראשונות ואינן ראויות אלא לעולות ואם בא להקריב עולות שמא הן בנות זוגן של עולות הראשונות ואין אלו ראויות לעולות הרי שאין ראוי להקריב מהן אלא ד' פרידין ממה נפשך ואותן ארבע עצמן לא עלו להן לשם חובה לפי שאינן ידועות של מי הם אע"פ כן אין בהם פחות משני קינין שעלו להן לחובתן לפי שהן יכולות להשתתף ביניהן ויביאו שתי קינין בשיתוף ויתנו אם הראשונות היו שלי אלו יהיו שלך א"נ איפכא (הכא נמי) וע"י שיתוף ותנאי השתי קינין יעלו להם לחובתן.
ואם יקשה המקשה היאך אמרה המשנה שלא הפסידה כלום בפריחה וחזרה שניה הרי הפסידו שאילו בתחלה היו יכולות להשתתף ולהביא קן א' ולהתנות ועכשיו צריכות שתי קינין בשיתוף ודאי כן הוא מ"מ דרך המשנה כך הוא שלא פתחה בתקנתן עד שהפסידו הכל וכך תראה למטה כמו כן שבאה עד סוף כל ההפסד ואח"כ אמרה התקנה: