קרן לדוד על שבת· רבי דוד כהן־סקלי
(לעיל) דף יב:
בש"ס אמר רבה ואפילו גבוה שתי קומות וכו' חד הוא דלא ליקרי הא תרי שפיר דמי. והתניא לא אחד ולא שנים וכו'. לכאורה תמיה דמאין יצא לו דיוק זה חד הוא דלא ליקרי וכו' והרי כל המשנה מתחלתה וע"ס מדברת בלשון יחיד ועי' להרב פני יהושע מה שתירץ לזה:
ואנכי הד"ך נראה לומר דהש"ס מדייק זה מייתורא דמתני' דקתני אבל הוא לא יקרא. הגם דהש"ס נקיט לזה על מאמרו תחלה ולא יקרא לאור הנר כוונת הש"ס לומר וכו'. ונחית לדייק מסיפא דמתני' דקתני אבל הוא לא יקרא דלמה חזר ותני אבל הוא לא יקרא ולא סגי ליה במה דקתני ברישא ולא יקרא לאור הנר. אלא מוכרח לומר דאתי לאשמועינן האי דינא דדוקא אם הוא בפני עצמו ואין עמו אחר לא יקרא אבל אם הם תרי שפיר דמי. והיינו שדייק רבינו הקדוש לומר אבל הוא וכו' דמאי היה חסר אם אמר אבל לא יקרא לאור הנר. ור"ל הגם שהתרנו לו לראות היכן תינוקות קוראים מ"מ לא יקרא. אלא רואה דוקא אלא ודאי לדיוקא נקט הכי הוא. לומר הוא בפ"ע לא יקרא אבל עם אחרים קורא והכי ג"כ משמעות מתני' דקתני לישנא דאבל ור"ל דגם שיש עמו תינוקות שקורין עמו והוא עמהן אפילו הכי הוא לא יקרא מפני שהוא אימתו עליהן ואינם יכולין להזכירו דמשמע הא עם אחר יכול לקרות:
עוד יש לפרש דכל זה מדברי רבא מסברא דנפשיה קאמר הכי. ורצוני לומר דרבא הוא דאמר הני תרי הלכות ראשונה אפילו גבוה וכו'. שניה חד הוא דלא ליקרי הא תרי שפיר דמי ועיקר חידושו דרבא הוא זה דהגם שלענין גובה לא חלקו ולא פליג רבנן ואסרו אפילו בשתי קומות במקום דליכא למיחש לשמא יטה כגון בגבוה אפי' הכי בענין הקריאה. חילקו ולא גזור בשנים קורין בענין אחד ולא אסרו אלא חד הא תרי שפיר דמי. ואחר כך מקשה הש"ס על סברת רבא והתניא וכו'. וגם זה נכון הוא:
עוד יש לפרש דדייק לה ממשנה שאינה צריכה דכבר קתני ולא יפלה לאור הנר משום שלא יטה. וא"כ נלמוד משם נמי שלא ילמוד לאור הנר. משום הכי הכריח שאין דינם שוה דבענין לא יפלה אפילו שנים לא וכמו שפסק ב"ח וט"ז בא"ח הלכות שבת סי' ער"ה סעיף ב' אבל לענין קריאה יכולים לקרות שנים לאור הנר ומשום הכי תני להו בשתים משום שאינם שוים בדינם וק"ל: