קרן לדוד על פסחים· רבי דוד כהן־סקלי
(קמא)
שם בתוספות שדיבור שלעיל מזה ד"ה אלא דאיתכשר בחיבת הקודש באו"ד ואומר ר"י דאצטריך לכמה דברים שמביאין בעזרה דלא שייך בהו חיבת הקודש כגון בכורים או חולין שאוכלין בעזרה כדי לאוכל המנחה והזבח על השובע כדאיתא בהקומץ רבה דף כ"א וכו' דע כי שם לא נזכרו בכורים לאכילה על השבע ולא נזכר שם כי אם תרומה וחולין וגם בזה לשיטת רש"י שם ובתרומה כ"ג אינן מביאים אותם לעזרה אלא אוכלין אותם מבחוץ ואח"כ יכנסו שבעים ויאכלו את המנחה והזבח על השבע כדפירש רש"י שם ע"ש ] ואי קשיא לך מהא דקימ"ל אוכלין החגיגה קודם הפסח כדי שהפסח יהיה נאכל על השבע והא לפ"ז גם הזבח צריך שיהיה נאכל על השבע כדא' הכא צריך לומר שבאמת גם החגיגה לא היה אוכל ממנה עד שאוכל מדבר אחר קרוב לשבע אבל לפסח צריך שיהיה שבע ודו"ק) נחזור לענייננו למה שהתחלנו בו שהבכורים לא נזכרו ועוד שבאמת לא יתכן לומר שהבכורים אינם קודש דלמה אינם קודש וראיה שהם מש"ס דבבא בתרא פ"א ע"א דקא פריך וליחוש דדילמא לאו בכורים נינהו וקא מעייל חולין לעזרה ומשני דמקדיש להו ע"ש משמע דאי בכורים נינהו קדשי וקיימי ע"ש. וע"ש רש"י ד"ה דילמה לאו בכורים נינהו וכן הוא בהרמב"ם ז"ל פרק ראשון מהלכות בכורים הלכה יו"ד שהבכורים נקראים קדשים קלים ע"ש וכן כתב ג"כ בפרק שני שם הלכה י"ט ע"ש ועל כן נראה לגרוס בתוספות במקום בכורים תרומה. או דמיירי בבכורים הבאים מספק. כדאית' בבתרא הנ"ל שם וק"ל.