קרן לדוד על פסחים· רבי דוד כהן־סקלי
(קלה)
שם שם באו"ד וגזירת ידים לקודש כבר נגזרה דשלמה גזר לקודש ר"ל ומסתמא כשגזר על סתם ידים לקודש גזר כמו כן על ידים הנוגעות בראשון שהיו שניות לקודש וכמ"ש התוס' לעיל בדיבור שלפני זה בגזירת יח' דבר:
שם באו"ד וא"ת דילמא כי אמר רע"ק זכינו וכו' ויש לומ' דגזירת וכו' המשך דברי התוספות כך הוא דמעיקרא הוקשה להם על המקשה דפריך ונימא שאין וכו' ולמה לא נקט רע"ק זכינו בזכיית כלים וא"ת דילמה כי אמר רע"ק זכינו עדיין לא נגזרה גזירת כלים ותרצו דיח' דבר קדמה לרע"ק ולהכי מקשה שפיר אלא דרב סובר אף דבאמת ית' דבר קודם לרע"ק מ"מ לא קדמה לעדות מחט של ר"ח סגן הכהנים ורע"ק לא קאמר אלא מאי דמשמע ליה מהאי עדות של ר"ח סגן הכהנים וכלים לא נשמעינהו מהאי עדות שבאותו זמן של עדות עדין נא נגזרה גזירת כלים ולכך לא נקט כלים ואח"כ הקשו דמפרכת הש"ס ונימא וכו' משמע דמשפט פשיטא ליה שבאמת קי"ל שאין גזירת כלים במקדש מהא דקתני מתני' דעדויות הסכין טהור במקדש ומאי ראיה היא זו דלמה נשנית קודם יח' ובאמת כשגזרו על יח' דבר גזרו גם על כל מקדש ולהכי נמי לא נקט רע"ק בדבריו כלים דאין הכי נמי דכלים טמאים במקדש ותרצו דמאי דתפשוט ליה לתלמודא שאין גזירת כלים במקדש משום שלא נזכר בשום מקום דבר זה שכלים טמאים במקדש כדי לאשמועי' דההיא דהסכין טהור קודם גזירה הוה ואחר כך בד"ה תרוייהו הקשו טל האי לישנא דש"ס דקאמר דתרוייהו בו ביום גזרז וכו' הא הוי גזירות חלוקות בזמן זמנם זמניהם, ותרצו אף דגזרת ידים קודם לגזירת כלים מ"מ כשגזרו איח' דבר שקדמה לרע"ק על הידים לתרומה נמי וכן הכלים שיטמאו במשקין לתרומה וגזרו תרוייהו לתרומה לא חדשו גזירתם בידים לקודש אף במקדש וכן בכלים לא גזרו במקדש כאשר הוכיחו התוס' לעיל ולהכי פריך שפיר ונימא תרוייהו ותרץ רבא דמ"מ כיון דרע"ק קאי אעדות מחט דקתני שהסכין טהור והידים טהורות ומשם זכינו לדין ידים אבל סכין אין לו במה ליטמות אף בחוץ להכי לא נקט ליה וק"ל.