קרן לדוד על פסחים· רבי דוד כהן־סקלי
(קכה)
שם אמר רב יהודא וכו' כגון שאבדה לו מחט וכו' ואוקימנא בסמוך שאדם וסכין ספק אם נגעו במחט ועזרה ר"ה היא וספיקו טהור. אין להקשות דא"כ לפ"ז נימא דכוונת רע"ק באמרו זכינו שאין טומאת ידים וכו, דר"ל זכינו שלמדנו מעדות זו שאין טומאת ידים במקדש. דהיינו משום שספק טומאה במקדש טהור מפני שסובר תנא דמתני' דעדויות שעזרה ר"ה מיקרי וזה ג"כ זכות וטובה היא לנו ואין לומר דאין הכי נמי שלפי דברי רב יהודא דהכא הכי היא כוונת רע"ק במאמר זכינו וכו' דא"כ תקשה דידיה אדידיה דלפי דבריו דהשתא אין כאן גזירת חכמים אלא הכל בטומאה דאוריי' ולעיל תרץ איהו גופיה שידים קודם גזירת כלים. דהיינו גזירת ידים קודם. אלא יש לומר דלא שייך לומר כן. דא"כ אמאי נקט שאין טומאת ידים אמאי אי נקט ידים הא כל ספק טהור בין ידים בין אדם בין דבר אחר ועוד תקשי ליה פרכת הש"ס דלעיל ונימא שאין ידים וכלים במקדש. אלא ודאי גם לדבר רב יהודא צריכין לומר דכוונת רע"ק באומרו זכינו וכו'. היינו לומר מדקתני מתני' במחע שהסכין והידים טהורות משמעות טהורות היא לגמרי טהורות אף מטומאה דרבנן. ואין להקשות ג"כ דלפי זה דמתני' דמחט מיירי בספק אם נגעו במחט. א"כ מאי משמע מעדות זו דאין טומאת ידים במקדש דקאמר רע"ק זכינו מהאי עדות דמתני' שאין טומאת ידים דהיינו סתם ידים וכו'. הא מתני' מיירי בספק נגע וזה טהור אפי' בספק טומאה דאוריי' ספיקו טהור משום דעזרה ר"ה היא וספיקא. וכ"ש טומאת ידים שהיא דרבנן אינ זו קשיא כלל שהרי מ"מ ידים ודאי כבשר והבשר הוי ראשון וכיון שגזירת ידים קדמה, הני ידים שנגעו בבשר שהוא ראשון היה להיות שניות מדרבנן אלא ודאי משום שאין טומאת ידים במקדש וק"ל.