קרן לדוד על פסחים· רבי דוד כהן־סקלי
(קט)
דף י"ט רש"י ד"ה אמר ליה וכו' באו"ד וחמישי בקודש לא מייתי בק"ו ממחוסר כפורים דאיכא למיפרך וכו' נ"ל לומר דכוונת רש"י לומר שאפילו אי ויליף ר"ע מטבול יום ויליף במה הצד מטבול יום דכלי חרש ולא ראי כלי חרש כראי טבול יום דמת או שרץ כדאיתא במסכת סוטה כ"ז כ"ט ונימא דר"ע נמי סבר צד חמור לא פריך וא"כ שפיר רביעי בתרומה מטבול יום. אפי' הכי חמישי בקודש לא מייתי בק"ו ממחוסר כפורים דאיכא למפרך מה למחוסר כפורים שכן אב הטומאה וע"י מהרש"א ז"ל שנראה שדבריו דחוקים דוחק עצום מאוד לפי ענ"ד. ואחר העיון נראה שדבריו כנים ואמתים ובנויים על סוגיית הש"ס הנ"ז כ"ט שלמד שלישי בתרומה מק"ו דטבול יום והכי איתא התם ומה טבול יום שמותר בחולין ובמעשה. פוסל בתרומה ככר שני שפסול בחולין אינו דין שיעשה שלישי בתרומה ע"כ ורוצה לומר ככר שני שפסול בחולין דהיינו שהראשון שעושה שני בחולין שהוא חמיר שפוסל בחולין ככר שני אינו דין שעושה בתרומה שלישי דהיינו ככר שני שפסול בחולין יעשה ככר שלישי בתרומה ואם תאמר דיו לבא מן הדין וכו' ואינו עושה בתרומה ג"כ כי אם שני כמו חולין. היכא דמיפרך ק"ו לא אמרינן דיו דהא ככר שני של תרומה מפורש בקרא כל אשר בתוכו יטמא וא"כ לא אהני לן קו"ח כלל ולכך לא אמרינן דיו. ועבדינן שפיר קו"ח למילף שלישי בתרומה. וא"כ מקרא מלמדנו להועיל שנעביד ק"ו במילתא יתירתא דהיינו לשלישי וכעין מש"כ הכא בנדון דידן מהרש"א ז"ל ודו"ק.