קרן לדוד על פסחים· רבי דוד כהן־סקלי
(צג)
שם באו"ד ומדאצטריך למעוטי אוכל מכלל דמשקין מטמאין וכו' צריך להבין דלמה צריכין לומר מכלל לאו אתה שומע הן. דלא הו"ל לומר אלא דשמעינן מהוא טמא שאין עושה בו וא"כ קרא דמכל האוכל יטמא אינו אומר טמא ע"כ לטמא משקין וא"כ יטמא יטמא למה לי וכו' ואפשר לומר דסבר רש"י דאי מהוא טמא לחודיה לא נשמע משם שאוכל מטמא משקה אי לא כתב קרא אלא חד יטמא דהוה אמינא דיטמא דקרא לא קאי אלא אמשקה שיטמא אחרים ולא אאוכל דאוכל כבר אמעיט מקרא דהוא טמא ואין עושה אחר טמא שדוקא הוא טמא ולא אחר בין כיוצא בו בין אינו כיוצא בו. לזה כתב רש"י דאוכל מטמא משקה שמענו. מהוא טמא דמשמעות הכתוב לא בא למעיט אלא לכיוצא בו מכלל דמשקין מטמא וכו' וק"ל.