קרן לדוד על פסחים· רבי דוד כהן־סקלי
(פג)
תוספות ד"ה אלא דהוי רביעית דחזי וכו' מכאן אומר ר"י שיש לדקדק דמקוה שכולו שאוב אינו פסול אלא מדרבנן וכו' לפי דבריו ז"ל הא דפריך לעיל טז' ע"א לרב מקרא דאך מעין ובור מקוה מים וכו' הא תלושין מקבלין טומאה צריכין לפרש דהכי קא פריך הא תלושין דהיינו בכלים מקבלין טומאה ומשני ליה מאי יהיה טהור מטומאתו דהיינו אם היו בקרקע הא אם בכלים לא מטהרי ליה. אלא דרש"י שם לעיל לא פירש הכי בד"ה אך מעין ובור וכו' ובד"ה יהיה טהור מטומאתו ושם פירש הא אם שאובין לא מטהרי ליה. וא"כ צריך לומר דרשי' סב"ל דשאוב פסיל מדאוריי' ולא סבר לה להא דר"י בעל התוספות וכן פירש רשב"ם לקמן דף קט' ע"א בד"ה כדתניא ורחץ במים את בשרו וכו' למעוטי שאובין דאזיל השתא ומייתי וטביל ע"כ ע"ש והאי הוכחה שהוכיח ר"י מכאן מדלא מפליג בין שאובין למחוברין. צריכין לומר לדעת רשי' ורש"בם דמאי דקאמר ר"ש בקרקע טהורין ר"ל במחוברין דהוי מקוה דאורייתא אבל שאובין מפשט פשיטא ליה דלא חסו מדאורייתא והיינו בכלים דקאמר ר"ש ודבר זה הרי הוא כמבואר מדברי ר"ש ואינו צריך רב פפא להודיענו זה. אבל מה שצריך להודיענו רב פפא הוא זה דכיון דר"ש קאי אמשקי בי מטבחייא דהיינו דם ומים ות"ק סבר בין דם בין מים דהיינו משקי בי מטבחייא בין בכלים בין בקרקע טהורין ועל זה קאי רש' ואמר בכלים טמאים בקרקע טהורין. הוה סלקא דעתין לומ' דקאי אתרווייהו מים ודם להכי אתא רב פפא ואמר דלא סלקא דעתך לומר כן אלא ר"ש לא קאי אלא אמים ודכן דקאמר יוסי בן' יועזר אמים בלחוד קאי ונראה לי שלזה נתכוון רשי' ד"ה אבל דם וכו' שפירש ולר"ש כי אתמר דכן דיוסין' בן' יועזר וכו'.