קרן לדוד על פסחים· רבי דוד כהן־סקלי
(פא)
הוספות ד"ה אבל דם לא וא"ת אדרבה בדם יש לטהר וכו' יש להבין דמאי קשה להו מענין הכשיר לענין טומאה. וכי דם וכל משקין דקי"מל טומאת משקין דאורייתא לא אתרבו אלא ממים הא בהדיה כתיב וכל משקה אשר ישתה יטמא ומכתוב זה אתרבי כל משקה וה"ה דם ג"כ אתרבי משום דאקרי משקה דכתי' ודם חללים ישתה וכמו שכתב רמ"ם פרק ששי דמכשירין משנה ד' לענין הכשיר וה"ה לענין טומאה ע"ש ויש לומ' דהתוס' סברי' דלא אתרבו אלא דם חולין שנשפך כמים אבל דם קדשים כיון דאימעיט מהכשיר אמעיט נמי מטומאה וראיה מהא דרב לעיל דסבר אפילו דבר שמכשיר כגון מים לית ביה טומאה וא"כ כ"ש דבר שאין מכשיר כגון דם קדשים לית ביה טומאה ועוד דקרא סתמא כתיב על הארץ תשפכנו כמים ומה לי בהכשיר מה לי בטומאה דסתמא קאמר שאם נשפך לארץ הוא שהוקש למים לכל דבר ועי' תוספות חדשים שם אות ואו' ועי' לעיל סי' נא' מה שכתבתי שם. אבל רש"י ז"ל סובר שלא נתקבל האי דרשא דעל הארץ תשפכנו כמים אלא לענין הכשיר ולא לענין טומאה. וראיה מדשמואל דסבר דתלושין לא מכשירין והם טמאין עיין לעיל בסי' גן משכ' שם: