קרן לדוד על פסחים· רבי דוד כהן־סקלי
(עז)
שם אמר רב פפא אפילו למ"ד טומאת משקין דאוריית' משקי בי מטבחייא הלכתא גמירי לה אמר רב הונא וכו' אמר ליה רבינא לרב אשי וכו' קשיא אמר רב פפא הא דאמרת בקרקע טהורין לא שנו אלא מים ופירש רשי' משום דמשקין שבקרקע דהיינו מים מדאורייתא טהורין דחזו לטבילת כלים קטנים וכמו שאמר בשס' דחזו להטביל בהם מחטין וצינורות וכו' אלא שרבנן גזרו עליהם ודמשקי בי מטבחייא לא גזור ע"ש ונראה לומ' דכוונת רב פפא במאמרו אפילו רוצה לומר לא מיבעיא למד' טומאת משקין דרבנן ודאי אתי שפיר הא דבית מטבחיא דכן דרצונו לומר דרבנן לא גזור בהו אלא אפי' למד' דאירייתא משקין מטמאין אחרים. אפילו הכי סובר הא דיוסי בן' יועזר ומודה לה ואין צריך לומ' דלית ליה הא דיוסי בן' יועזר כדאמר בשס' לעיל טז' עב' אלא באמת אית ליה הא דיוסי בן' יועזר אלא שצריכין לומר דהלכתא גמירי לה וא"כ ר"מ ור"י ורבי יוסי דסברי דטומאת משקין דאורייתא סברי שפיר להא דיוסי ן' יועזר ומשום דהלכתא היא ופליגי אדרבי אליעזר דשובר דלאו הלכתא היא ומעולם לא שמענו זה שהיא הלכתא וטומאת משקין אינה אלא מדרבנן ומשום הכי אמר הוא תדע שהרי העיד יוסי בן' יועזר וכו' משום דלא קבל מרבו שהיא הלכתא ולהכי אמר תדע וכו' ויליף וגמר מינה וגם ר"ש הכי סבירא ליה דלאו הלכתא היא ומשום הכי סובר דבכלים גם משקי בי מטבחייא טמאין מדאורייתא כדכתב רש"י ד"ה ר"ש אומר בכלים טמאין אבל בקרקע דלית בהו טומאה דאורייתא אלא מדרבנן במשקה דעלמא אבל דבי מטבחייא דהיינו מים שבקרקע טהורין אלא דרש"בי סובר להא דיוסי בן' יועזר וקאי אמים דוק' ולא כסברת ר' אליעזר דס"ל דקאי על הכל והכל אינו אלא מדרבנן ובי מטבחייא לא גזרו. ובזה אתי שפיר לשון אפילו דנקט בלישניה רב פפא שלכאורה קשה מאי אפילו הא למ"ד טומאת משקין דרבנן ודאי לא סבר לה מר' דגמרא גמירי לה דלדידיה למה לי הלכתא הא אפילו משקין דעלמא לא מקבלי טומאה מן התורא וא"כ מאי אפילו דנקט אבל למאי שכתבנו אתי שפיר בעהי'. ובזה מתורץ מה שמסיק בש"ס בקשיא ולא בתיובתא על רב פפא והרמב"ם ז"ל פסיק בהא דרב פפא בהלכות טומאת אוכלין פרק יוד' הלכה טז' ע"ש ועי' לעיל בסי' מה' שהערנו על זה ע"ש. אלא שהתלמוד לא ניחא ליה לומר שדברי רב פפא לא קאי אכולהו תנאי דסברי טומאת משקין דאורייתא כיון דרב פפא סתמא קאמר אפילו למ"ד טומאת משקין דאורייתא דמשמע דקאי אכולהו תנאי סוברים דמשקי בי מטבחייא הלכתא גמירי לה שהן דכן ולכך פריך מתחלה מר' אליעזר על רב פפא דקאמר אפילו והניח זה משום שאינה קושיא אלימתא כדכתבנו ולא אסיק בקושיא (אין צ"ל דקשיא קאי אתרתי) ולכך הקשה קושיא אלימתא מדרבי שמעון שהוא ג"כ הולך בהאי שיטא דש"ל שטומאת משקין דאורייתא ואי הלכתא גמירי לה אפי' בכלים טהורין ודחיקא לתלמודא לומ' דר"ש סב"ל דלעולם טומאת משקין מדאורייתא בין בכלים בין בקרקע אלא דאתיא הלכתא בפירושא למשקין בי מטבחיא שהם בקרקע שהם טהורין כדי לתרץ על רב פפא. חדא דא"כ מאי טעמא דתנא קמא דסובר בין בכלים בין בקרקע ואי תאמר דפליגי בהכי דתנא קמא סובר דאתיא הלכתא לכולהו ור"ש סבר דלא אתיא הלכתא אלא להנהו דבקרקע מ"מ הש"ס לא ניחא ליה בהכי לכך הביא תכף ומיד מימרא שניה דרב פפא דאמר הא דאמרת בקרקע טהורין לא שנו אלא מים אבל דם לא וכו' ומדחלק בין דם למים שבדם אפילו בקרקע טמא ובמים הוא שבקרקע טהור מוכח דטעמא דמים משום שאין טומאתו כ"א מדרבנן כדפירש רשי' דה' בקרקע טהורין להכי דבי מטבחיא לא גזרו. הרי מוכח דלאו מטעמא דגמרא גמירי לה מהלכתא לכך לא ניחא ליה בהכי ולפרכת ר' אליעזר לא ניחא ליה לתלמודא בתרוצנו משום דכיון ש"ר אליעזר נקט בלישניה תדע א"כ רוצה הוא להודיע ולהכריח למי שכנגדו שהאמת כסברתו ולא כסברת מי שכנגדו ובא להכריח סברתו מד"ר יוסי בן' יועזר ולכך פריך תלמודא אי איכא מאן דסובר דהלכתא גמירי לה. מה הוכוח אוכיא ר"א לשכנגדו שטומאת משקין אין לה עיקר מדר' יוסי בן יועזר דכיון שהלכתא היא מה גמרינן מינה וא"כ אין הכריח מזה לשכנגדו ודוק':