קרן לדוד על פסחים· רבי דוד כהן־סקלי
(סו)
שם ושמואל אמר לא אשתבוש כהני חמישי בקדש וכו' בשלמא לשמואל מדהכא לא אשתבוש וכו' ופיר"ש דאמרו ליה רביעי טמא התם נמי לא אש תבוש ור"ל ולהכי צל' חמישי בקודש בעא מינייהו. אלא לרב וכו' קשה לי לשמואל למה בטומאת שרץ בעא מינייהו חמישי ובטומאת מת בעא מינייהו רביעי איפכא הו"ל למבעי בשרץ שהוא קל רביעי וטמא מת שהוא חמיר חמישי ועוד כיון דס"ל דלא אשתבוש בשאילתם הראשונה במה שאמרו צא א"כ אין צריך לבעויי מינייהו טומאת מת כיון שמצאן בקיאין בשאלה ראשונה ואמרו חמישי לא א"כ משמע אבל רביעי יקדש. ואם מסתפק בתשובתם באומרם לא דשמא סברי דגם רביעי לא יקדש א"כ מעיקרא ישאל מהם על הרביעי או שלישי יעשה רביעי ולמה ישאל אותם על חמישי כלל כיון דבאמת לית לן חמישי בקודש א"כ בזה גם אם יטמאוהו לא נפיק מניה חורבה כל כך כמו דנפיק ברביעי אם לא יטמאוהו והו"ל לשאולינהו ברביעי במת מתחלה ואם יאמרו שהוא טמא ויסתפק בתשובתם דשמא בקיאין הם בטומאת מת ואינם בקיאין בטומאת שרץ אז ישאל להם בטומאת שרץ ויש לומר דחגי הנביא ע"ה שאל שאלה אחת ועלתה בשתים וכוונתו לידע מה יש בדעתם בטומאת שרץ אם יעשה רביעי. ועוד כיון בשאלתו לדעת מה יעשה ישראל בטומאת שרץ ומה הם סוברים בו אם דעתם שהוא אב הטומאה או דעתם שהוא כמת. ולכך שאלם בשאלה ראשונה בחמישי הוקדש שאם בדעתם שהשרץ כמת יאמרו הן וכיון שהשיבו ואמרו לא ידע שתי שאלותיו למלאות אחת שידעו כדת של תורה שהשרץ אינו כמת ולכך טיהרו בסיחתן השמן שהוא חמישי ויקרא חמישי ולא יטמא וידע נמי ממה שהשיבוהו על חמישי שלא יטמא משמע הא רביעי יטמא דהיינו שהשרץ יעשה רביעי ואחר כך שאלם שאלה אחרת אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא וכוונתו ג"כ לידע דעתם בטמא מת אם הם סוברים כטמא שרץ שהוא נקרא ראשון או טמא מת נקרא אב הטומאה ולא רצה לשאול להם בפירוש כי אין זה שאלת חכם שיחשדם בפה מלא. שלא ידעו דבר זה. ולכן בא בחכמה ובלשון נקי ושאל אם יגע טמא נפש בכל אלה דהיינו כסדר הראשון היטמא וכיון שהשיבו הן ידע באמת שהן בקיאין בטומאת מת שהוא אבי אבות. ולכך השמן ההוא יקרא ד' ויטמא שאם הם סוברים שטומאתו כשרץ א"כ השמן חמישי כשאלה א' ולמה אמרו יטמא אלא ודאי סוברים שהוא אבי אבות ודוק':