אור ברסלב

קרן לדוד על פסחים· רבי דוד כהן־סקלי

(ס)

(נט)

שם טז' עב' ת"ש על מה הציץ מרצה על הדם ועל הבשר ועל החלב וכו' ופירש רש"י שם ד"ה על הדם וכו' בין שנטמא וכו' אלא לר' יהושע אצטריך וכו'. וקאמר הכא הני מילי כשיצא בשר חוץ למחיציתו וכו'. אבל נטמא בשר קודם זריקת דם הציץ מרצה עליו להתיר דם לזריקה ע"כ קשה לי אם נטמא הבשר ועדין החלב קיים או איפכא שלא נטמא אלא אחד מן האכילות או של כהנים או של מזבח או דם ועדיין האכילות קיימים ולא נטמאו אין צריך ציץ לרצויי כיון דאיכא תרתי דם ובשר כדאיתא לקמן עז' עב' תניא אמר ר' יהושע כל זבחים שבתורה בין שנטמא בשר וחלב קיים ובין שנטמא חלב ובשר קיים זורק את הדם אבל נטמאו שניהם נא עכ'. וטעמא דתרוייהו לא' משום דקסבר אין הציץ מרצה על העולין דהיינו חלק המזבח ולא על האכילות חלק הדיוט. וא"כ אין כאן כ"א דם ור' יהושע בעי הבשר והדם קרא כדכתיב אבל אי אכילת המזבח דהיינו עולין או בשר ודם א"כ הרי איכא תרתי ואין צריך ציץ לרצויי ועוד קשה לי בדברי רשי' ז"ל דכתב וקאמר הכא נמ' כשיצא בשר וכו' אבל אם נטמא וכו' הא איתא לקמן שם בברייתא בשר שנטמא או נפסל או יצא חוץ לקלעים ר"א אומר יזרק וכו' ר' יהושע אומר לא יזרק ומודה ר' יהושע שאם זרק הורצה הרי דגם על היוצא בדיעבד הורצה אע"פ שבאמת אמרו שהציץ מרצה על הטמא ואין מרצה על היוצא הכא קאמר שהורצה בדיעבד היינו בזריקת דם הורצה ואין רצוי זה מחמת ציץ. ואם תשיבני לומר דרשי מיירי הכא ברצוי הציץ ולכתחלה קאמר דרצוי הציץ מהני לטמא ולא ליוצא וכדדייק לשניה דכתב אבל נטמא בשר קודם זריקת הד הציץ מרצה עליו להתיר דם לזריקה שמשמעותו דלכתחלה קאמר. זה אינו שהרי ר' יהושע קאמר לא יזרוק גם על הנטמא ודוקא בדיעבד הורצה ועוד קשה דהכא בברייתא קאמר בין ביחיד בין בצבור הציץ מרצה ולקמן מסיק בש"ס דלסברת ר' יהושע טומאה הותרה בצבור ואין צריך לציץ לרצויי ואין לומר דר' יהושע דקאמר כל דלכתחלה לא יזרק לא קאי אנטמא אלא איוצא והנפסל אבל אם אם נטמא אפילו לכתחלה יזרק משום דציץ מרצה שהני בבריי' אחריתי קאמר תניא ר' יהושע אומר כל זבחים שבתורה בין שנטמא בשר וכו' אבל נטמאו תרוייהו לא יזרוק ואם הציץ מרצה לכתחלה למה לא יזרוק ונ"ל לומר דהאי ברייתא הכי פירושה על מה הציץ מרצה בין על טומאת הדם בין שנטמא גם הבשר בין שנטמא גם החלב שהכל נטמא הציץ מרצה והיינו בדיעבד כדאמר ר' יהושע לקמן שאם זרק הורצה והא דקאמר רשי' להתיר דם לזריקה לאו דוק' הוא ור"ל להתיר דאמרינן דשפיר אזדרק בהתיר הציץ וכמ"ש רשי' בהדיא לקמן לד' ד"ה אי אמרת בשלמא. ע"ש שפירש שרצוי הציץ בדיעבד הוא ע"ש ועל מה שהקשינו דבצבור אין צריך ציץ שטומאה היתרה בצבור לר' יהושע צ"ל דהאי תנא סובר כ"ר יהושע בחדא שאם אין דם אין בשר ואם אין בשר אין דם להכי צריך ציץ לרצויי ופליג עליה בחדא דר' יהושע סובר טומאה הותרה בצבור ואין צריך ציץ לרצויי והוא סבר טומאה דחויה בצבור וצריך ציץ לרצויי ולכך קאמר הכא על מה הציץ מרצה על הדם וכו' בין בצבור וכל זה באמת דוחק גדול וצ"ע:

תוכן העניינים

קרן לדוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה