קרן לדוד על פסחים· רבי דוד כהן־סקלי
(ל)
אבל לפי מש"כ לעיל בסי' כ"ח דסברי התוס' דלא צריכין לאוקמי באוקמתא זו בבשר שנטמא במשקין אינו אלא לרבי יוסי. אבל לר"מ אינו אלא לדוגמא דכיון דאין טומאת משקין לטמא אחרים אלא מדרבנן נקטה. וה"ה כל מילי שהם דרבנן דלא דוקא משקין. וכל כוונת ר"מ אינה אלא להעמיד סברתו דסבר דמקולקל דרבנן יוכל לקלקלו יותר. ולהכי מוקי דר"ח בוולד טומאה דרבנן מ"מ ע"ש לפ"ז קושית התוספוא דהקשו לא בא רע"ק להוסיף אלא לפחות אתי שפיר אף לפירוש התוספות. ואתי שפיר נמי דלא הוי הירושלמי תיובתא לפירושם ולא כמ"ש לעיל סי' כ"ו ע"ש והדרא קושיא לדוכתה מאי יליף ר"מ מפסול דתרומה דרע"ק דטבול יום דבית הפרס הא הוי תחלה דרבנן ואם:
ואפשר לומר דס"ל לתוספות כיון דתלמודא דייק לא פריך לקושיא זו דלא בא רע"ק להוסיף אלא לפחות א"כ לא חש לה וסבר דגם זו מיקרי הוספה שהיה פסול דוקא ולית ביה טומאה אפילו מדרבנן ואפילו הכי עושין אותו ראשון מדאורייתא. ויש חידוש בדרבי עקיבא מה שלא יש בזה דר"ח. ויש בדר"ח מה שלא יש בזה דרע"ק ומשום הכי התוספות הכא לא חשו לדברי הירושלמי ופירשו שפיר לפי ש"ס דידן:
עוד הייתי יכול לתרץ ג"כ ולומר דמ"ש כל הפוסל את התרומה וכו' חוץ מטבול יום. הוציאו לחוץ בין טבול יום דאורייתא בין טבול יום דבית הפרס דרבנן דחכמים השוו מדותם אלא שנראה לי שזה דוחק ודוק':