אור ברסלב

קרן לדוד על פסחים· רבי דוד כהן־סקלי

(כה)

(כד)

שם תוספות ד"ה התם פסול וטמא והכא טהור וטמא וכו'. תדע דהא ר"י דס"ל לקמן טומאת משקין וכו' והו"ל וולד טומאה דרח' דאורייתא נ"ל דהכי פירושה דמשום אמר ר"י אינה היא המדה דטמא וטמא הוא והיה מקולקל מדאורייתא משום הכי מותר לעשותו שני דאורייתא או דרבנן. כיון שהיה מקולקל מעיקרא מדאורייתא ולמ"ד אוכל מטמא אוכל דאורייתא. א"כ שאני התם שהיה טמא מדאורייתא מוסיפין לו טומאה אחרת דאורייתא. אבל תרומה בפסח הגם שאיסור כטומאה, אבל מ"מ אינה אלא טומאה דרבנן. ומשום הכי אין יכול לעמותה מדאורייתא. ולמ"ד אין אוכל מטמא אוכל שאני התם שהיה טמא דאורייתא ומקולקל לכך מוסיפין לו טומאה דרבנן אבל לא מצינו בעדותו של ר"ח אפילו בדבר שהוא מקולקל מדאורייתא שמוסיפין לו טומאה דאורייתא וכ"ש דבר שאינו מקולקל אלא מדרבנן, כגון תרומה בפסח. שאין לקלקלו אפילו מדרבנן. וא"כ משמע דסבר ר"י דילפינן איסור מטומאה ודינם שוה אלא דשאני בעדותו של ר"ח שהיה מקולקל מדאורייתא כדכתבנו ומשום הכי קשיא להו כיון דמדבריו משמע דאיסור מטומאה ילפינן. למה לא יליף דרבנן מדרבנן למ"ד אין אוכל מטמא אוכל כמ"ש לעיל וכוונתם במה שאמר תדע כדי שלא תאמר באמת אין הכרחתם הכרחה במה שחדשו עתה בתרוצם. דמקלקול דאורייתא שיכול לקלקלו עוד יותר. אין ללמוד שיוכל לקלקנו קלקול דרבנן יותר אפילו מדרבנן דלעולם אימא לך שזו סברא אמיתית ויש ללמוד זה מזה אלא דפירכת' הש"ס היא למ"ד אוכל מטמא אוכל והש"ס רוצה לאוקומי אוקימתא דאתיא בין למ"ד אוכל מטמא אוכל בין למ"ד אין אוכל מטמא אוכל. ומשום הכי קאמר נימא וכו' ואתי שפיר לכ"ע לכך כתבו תדע שסברתם היא האמיתית דמקלקול דאורייתא לדרבנן לא ילפינן תדע מסברת ר"י דאמר אינה היא המדה ולא יליף מדרבי עקיבא שפיר כיון דש"ל התם בתירוץ הש"ס דר"י יליף איסור מטומאה כדכתבנו. א"כ אמאי אינה היא המדה. מדה ומדה היא ונילף מר' עקיבא אם סברא היא אמיתית. אלא ודאי שתירוץ וסברת התוס' היא האמיתית. ובזה אתי שפיר דלא הוי תדע מן הקושיא וק"ל. ועי' לקמן סי' מ' מ"ש שם::

תוכן העניינים

קרן לדוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה