קרן לדוד על פסחים· רבי דוד כהן־סקלי
(יט)
בש"ס י"ד ע"ב אמר רבא ש"מ קסבר רע"ק טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא וכו' דילמא לטמא אחרים דרבנן אי מדרבנן וכו' לכאורה דרבא קאי אדרב יהודה וכבר פירשו התוספות בעמוד ראשון ד"ה מאי קמ"ל וכו'. דרב יהודה סובב הולך למ"ד אוכל מטמא אוכל דאורייתא וא"כ איך סלקא דעתיה דרבא לומר דרע"ק סובר טומאת משקין לטמא אחרים דרבנן ומאי מוסיפין לו טומאה על טימאתו היינו מדרבנן השלישי דאורייתא מותר לעשותו ראשון דרבנן דלפי זה לא בא רע"ק להוסיף אלא לגרוע אדרבי תנינא סגן הכהנים דרחס"ה קאמר דשלישי דאוריית' מותר לעשותו שני מדאורייתא. ואילו ר' עקיבא לא הוסיף לו שום טומאה דאורייתא אלא דרבנן. לכן נר' לומר דרבא לאו אדברי ר' יהודה קאי אלא אמתני' קאי והכי קאמר דאי מדרבנן ורבי חנינא סגן הכהנים מדרבנן קאמר דקסבר אין אוכל מטמא אוכל ושלישי דאורייתא מותר לעשותו שני מדרבנן ולרע"ק מותר לעשותו ראשון דרבנן דמדאורייתא אין משקין מטמאין אחרים וכו':
אלא שעדיין קשה דהא בסמוך סבר רב אדא בר אהבה משמיה דרבא דבקדשים אוכל מטמא אוכל. וא"כ איך קאמר רבא גופיה הכא דאי מדרבנן מכדי האי נר מאי קא מהנייא ליה וכו' ופריך עליה הש"ס ממאי דילמא מדרבנן וכו' ומאי פריך עליה הא איהו אזיל לשיטתיה דסב"ל דאוכל מטמא אוכל בקדשים ולזה הוכחתו שפיר מדרבי עקיבא שטומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא. דאי מדרבנן מאי אהני ליה האי נר אלא לאפסולי גופיה מדאורייתא הא אפסיל וקאי וכוונתו הכי הוא הא אפסיל וקאי ומאי מוסיף לו טומאה על כרחך מדרבנן ואי הכי מה הוסיף רע"ק על רחס"ה כיון דס"ל אוכל מטמא אוכל לא בא להוסיף אלא לפחות אלא ודאי סבר רע"ק טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא כך היא כוונת רבא בהכרח לדברי רב אדא בר אהבה משמיה דרבא. וא"כ מאי פריך עליה הש"ס דילמא מדרבנן הא דבר זה אי אפשר לאומרו דא"כ רע"ק לא בא להוסיף אלא לגרוע:
ונראה לומר דפירכת הש"ס אינה. אלא אליבא דרבינא משמיה דרבא דסב"ל אין אוכל מטמא אוכל אפי' בקדשים. אי נמי דעדיפא מינה קאמר דאי מדרבנן מאי אירייא באב הטומאה וכו':