אור ברסלב

קרן לדוד על סוכה· רבי דוד כהן־סקלי

דף לח.

בתוספות ד"ה ותהי לו וכו'. נ"ל שהתוספות לא ניחא להו בפירוש רש"י דבמה שלא למד אין לו מאירה וראיה מגדול מקרא אותו דמתני'. ואם למד ג"כ אין לו מאירה במה שעושה שלוחים כאלו ומבזה לקונו דכיון שהוא צריך לענות אחריהן מה שהן אומרים אין עושה אותם שלוחים שהרי הוא בעצמו קורא ויוצא בקריאת עצמו ועוד דלא שייך לאוקמה בלומד ויודע לקרות דא"כ כיון דצריך לענות כל מה שהן אומרים למה צריך הוא לקריאתם ולכך פירשו דבאמת מתני' מיירי בשלא למד והמאירה היא לו שמבזה עצמו להביא מי שיקרא לו מלאו בני חיובא דיצטרך שיקרא בשנוי ממה שיקראו אחרים דהיינו לענות כל מה שהן אומרים ולא ראשי פרקים בלבד כדרך קריאת ההלל אבל בגמ' לענין ברכת המזון אתי שפיר דקא לייט ליה משום שעושה שלוחים כאלה להוציאו י"ח דהוא שומע ושותק ויוצא מלאו בני חיובא והבזוי לו או לקונו עי' מהר"ם ומהרש"א. ולדעת רש"י יש לומר אף דלמד מקרא אותו דרך הרגילו שכך היו נוהגים אחד קורא את ההלל והם עונים אחריו כמ"ש בש"ס. ולכך הוא הוצרך לאלו שיעשה הרגילו והוצרך לענות אחריהם כל מה שהן אומרים משום דלאו בני חיובא נינהו אבל משונה היא זו דאי לזה הו"ל לקרות הוא והן עונין אחריו והם יהיו טפלים לו ולא שיהא הוא טפל להם ובזה יקיים הרגילו ולכך תבא לו מאירה שעושה אלו שלוחים לו והוא יהיה טפל להם. ולכן בברכת המזון פירש רש"י בד"ה שאשתו ובניו מברכין לו דודאי מחמת שלא למד והיינו טעמא משום דברכת המזון לית להו הרגיל זה ובודאי מחמת שלא למד ובזה מדויק לשון רש"י לעיל במתני' בד"ה מקרין אותו שכתב שכך היו נוהגים אחד קורא את וכו'. וקשה ונימא משום שלא למד אלא ע"כ לומר אף שלמד כך היו נוהגים וזה הולך על פי הרגילו בין למד בין שלא למד ודו"ק.

תוכן העניינים

קרן לדוד על סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה